איסוף דגיגי קיפון משפכי נחלים סיכום ותובנות של ועדת מומחים 2018

Transcript

1 איסוף דגיגי קיפון משפכי נחלים סיכום ותובנות של ועדת מומחים 2018

2 עורך: ד"ר עדי לוי חברי ועדת המומחים )על פי סדר אל"ף-בי"ת(: ד"ר דור אדליסט, 1 ד"ר אייל אופיר, 2 ד"ר יובל ארבל, 3 ד"ר אמיר ארז, 4 תומר בורובסקי, 5 ד"ר יוני בלמקר, 6 ד"ר חנית בן-ארי, 7 עיינה בנט-פרלברג, 5 ד"ר ערן ברוקוביץ', 7 ד"ר דני גולני, 8 פרופ' מנחם גורן, 6 בועז גינזבורג, 9 עמיחי גלר, 10 פרופ' שריג גפני, 11 ד"ר גלעד הייניש, 12 ד"ר איתי ואן ריין, 6 יוסי יעיש, 10 יואב להב, 13 ד"ר עדי לוי, 14 ד"ר איריס מאירי אשכנזי, 15 יואב מגנוס, 9 אינג' נעם מוזס, 5 רוני מור, 16 ד"ר דנה מילשטיין, 17 יצחק סימון, 5 שגיא סלע, 13 איתי עברי, 12 גלן פגלסון, 16 דוד פרגמנט, 18 ניר פרוימן, 5 ד"ר שירה פרימן, 1 פרופ' ביל קובן, 15 גיא רובינשטיין, 5 ד"ר חנה רוזנפלד, 15 אלון רוטשילד, 19 יונתן רז, 18 ד"ר ניר שטרן. 2 שיוך מוסדי של חברי הוועדה: אוניברסיטת חיפה, 1 חקר ימים ואגמים לישראל, 2 צלול, 3 המשרד להגנת הסביבה, 4 משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 5 אוניברסיטת תל-אביב, 6 משרד האנרגיה, 7 האוניברסיטה העברית בירושלים, 8 דגאון מעגן מיכאל, 9 ארגון מגדלי דגים, 10 המרכז האקדמי רופין, 11 לטימריה, 12 דייגי דגיגי קיפון, 13 האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, 14 המרכז הלאומי לחקלאות ימית )מלח"י(, 15 ערדג, 16 רשות הטבע והגנים, 17 רשות נחל הירקון, 18 החברה להגנת הטבע. 19 עריכת לשון: ענבר קמחי-אנגרט צילום השער: ד"ר ערן ברוקוביץ' עיצוב גרפי: ציטוט מומלץ )כותבי המסמך(: עדי לוי, יוני בלמקר, גלעד הייניש, נעם מוזס, דנה מילשטיין, ניר פרוימן, גיא רובינשטיין, יונתן רז )2018(. איסוף דגיגי קיפון משפכי נחלים סיכום ותובנות של ועדת מומחים. האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. 38 עמודים. Levi A., Belmaker J., Heinisch G., Mozes N., Milstein D., Froiman N., Rubinstein G., Raz J. (2018). The collection of Mugilidae fingerlings from estuaries Experts' opinion. The Israel Society of Ecology and Environmental Sciences. pp 38.

3 תוכן עניינים 5 על אודות ועדות המומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה 7 סיכום בכותרות 8 עיקרי הדברים מבוא כללי 12 משפחת הקיפוניים )Mugilidae( 12 שלל דיג הקיפונים במזרח הים התיכון 14 חקלאות מים המבוססת על תפיסה מהבר aquaculture( )Capture based 14 חקלאות קיפונים במזרח הים התיכון 15 איסוף הדגיגים משפכי נחלים 19 רבייה בשבי וגידול דגיגים במכוני רבייה 21 מצבם של נחלי החוף בישראל 23 שפכי נחלים )אסטוארים( כבית גידול לדגיגי קיפון השפעות איסוף הדגיגים והתפתחות הגידול המסחרי במכוני הרבייה 26 השפעת איסוף הדגיגים על המערכת האקולוגית בנחלים 28 השפעת איסוף הדגיגים על משאב הדגה בים 29 ריבוי וגידול דגיגים במכוני רבייה 30 רביית הקיפון - הטלת ביצים והפרייתן 30 אספקה רציפה לאורך השנה 30 וירוס ה- VNN 31 התפלגות גודל הדגיגים 31 יציבות שוק הדגים המלצות הוועדה, אסדרה והשלמת פערי ידע 36 נספח א'

4

5 על אודות ועדות המומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה שמירה על הסביבה ועל מערכות אקולוגיות מורכבות דורשת ידע מדעי נרחב, מדויק ועדכני. עם זאת, קיומו של גוף ידע כזה המבוזר במוסדות האקדמיה בלבד, אינו מספיק לשם קבלת החלטות מדיניות מושכלות. מצד אחד, צריך שחוקרים, מומחים בעלי ידע, יהיו מעוניינים ומסוגלים להעביר אותו למקבלי ההחלטות בצורה ברורה; מהצד האחר, מעצבי המדיניות ומקבלי ההחלטות צריכים לקבל את כל המידע שהם זקוקים לו, להבין אותו ולהטמיע בתוך תהליך קבלת ההחלטות. חרף רצון שני הצדדים להיעזר האחד בשני, נוצר לעיתים מצב ששני הקצוות הללו המשתמש שהוא קובע המדיניות, והמדען שהוא בעל הידע מתקשים למצוא את הדרך לקיים את מערכת זרימת המידע הנדרשת כדי להבטיח מדיניות סביבה מבוססת מדע. האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה )ע"ר( פועלת לטיפוח הקהילה המדעית ולשיפור מדיניות הסביבה בישראל באמצעות קידום מעמד השיח המדעי, הנגשתו והטמעתו בקרב מעצבי דעת הקהל וקובעי המדיניות בישראל. בחזונה של האגודה ידע מדעי בנושאי הסביבה בישראל משמש בסיס איתן לתהליכי קבלת החלטות במישור הלאומי והמקומי. ידע זה צריך להיות זמין ונגיש לעובדי ציבור, לארגוניים אזרחיים ולציבור הרחב ולהשתלב בקידום מדיניות סביבתית מושכלת לשיפור מצב הסביבה בישראל. כדי להתמודד עם האתגר הרב-ממדי של שמירת הסביבה ושל חיבור בין מדענים לקובעי מדיניות, ייסדה האגודה מנגנון של ועדות מומחים שעוסקות בסוגיות ספציפיות, מקדמות שיתוף פעולה בין האקדמיה, מכוני המחקר הממשלתיים ואנשי המקצוע במשרדי הממשלה, ופועלות באמצעותו. לאגודה ניסיון רב-שנים של יצירת שיתוף פעולה בין המאסדר )רגולטור( ובין מדענים למתן מענה מדעי לשאלות ניהול משאבי טבע ועיצוב מדיניות סביבה שעל הפרק. הסוגיה הנידונה במסמך זה היא סוגיית איסוף דגיגי הקיפון משפכי הנחלים. מטרתה של הוועדה לכנס תחת קורת גג אחת את מומחי הדיג והדגה, האקולוגיה האקווטית ושמירת הטבע הימי לצד גורמי ממשלה רלוונטיים, ארגוני סביבה ונציגי מכוני רבייה, כדי לדון בהשלכות שיש לפעולת איסוף הדגיגים על המערכת הטבעית, לאתר את פערי הידע ולבחון את הצעדים הדרושים כדי לצמצם את האיסוף מן הבר, להתגבר על החסמים ולעבור לחקלאות מים של דגי קיפון שתסתמך על אספקת דגיגים ממכוני רבייה. 5

6

7 סיכום בכותרות חקלאות מים המבוססת על תפיסה מהבר capture(,)based aquaculture מתאפיינת באיסוף דגיגים או דגים צעירים וגידולם בשבי עד לגודל מסחרי. על פי אומדנים רב-שנתיים, בישראל נאספים מדי שנה כ מיליון דגיגי קיפון מנחלי החוף במהלך חודשי החורף בעיקר לטובת גידולם במדגה. לצד ההתקדמות במחקר שהובילה לגידול של מאות אלפי דגיגים בשנה מהמין קיפון בורי במכוני הרבייה, תדירות ההצלחות עדיין אינה מספקת בגלל חוסר עקביות בשיעור ההפריה ומחלת ה- VNN שפוגעת בדגיגים. ברור למשתתפי הוועדה כי הסתמכות המדגה על איסוף דגיגים מהבר היא שלב ביניים בלבד, אך אם יופסק כיום האיסוף מהטבע באופן מיידי, הוא יוחלף בעיקר ביבוא, תוך פגיעה בטבע במדינות המקור וסיכון בתי הגידול הלחים בישראל. עקב ריבוי עקות בנחלי החוף של ישראל לא ניתן להעריך ולכמת באופן מדויק את מידת ההשפעה של איסוף דגיגי הקיפון על המערכת האקולוגית של שפכי הנחלים. יש ליצור מתווה מוגבל בזמן, שיוגדר כתקופת מעבר בין התבססות המדגה על איסוף מהטבע לריבוי וגידול במכוני רבייה, כדי לצמצם ככל האפשר את המ דר ך האקולוגי footprint( )ecological של פעולת איסוף הדגיגים. עד אז יש לבצע את איסוף הדגיגים מהטבע בתיאום מלא עם הגורמים האמונים על שמירת הטבע בישראל ובהדרכתם, וזאת בכפוף לקבלת היתר ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר. יש להתחיל באופן מיידי בניטור ארוך טווח של אוכלוסיות הדגים בנחלי החוף וליצור בסיס מידע רב-שנתי שיכלול את הנתונים הללו בצירוף נתונים על אוכלוסיות הקיפונים בים. יש לסגור פערי ידע כדי לגבש המלצות לדיג בר- קיימא. יש לאתר מקורות מימון ולהשקיע מאמץ מחקרי ממוקד ותחום בזמן כדי למצוא את הנוגדן לווירוס ה- VNN אצל המין קיפון בורי ולפתח בהקדם חיסון אפקטיבי. כדי לבסס פרוטוקול גידול יציב ולפתח במכוני הרבייה יכולת לאספקת דגיגים לאורך כל השנה יש ליצור מתווה תמיכה ממשלתי שיבטיח מראש את רכישת כל הדגיגים שיגודלו, ללא קשר לביקוש בשוק באותה העת. נוסף על כך, יש לסייע למכוני הרבייה בפיתוח שווקים עולמיים ליצוא דגיגי קיפון ישראליים. יש לשמר יכולת מובנית למתן רישיונות לאיסוף דגיגים מהבר במקרה של התרחשות קטסטרופה במכוני הרבייה במהלך תקופת המעבר, ובאופן מצומצם יותר גם לאחריה. 7

8 עיקרי הדברים למשפחת הק יפ וניים תפוצה עולמית, והיא מאכלסת ימים טרופיים וממוזגים. בים התיכון מצויים שמונה מינים של קיפונים, מתוכם שלושה נפוצים בחקלאות המים במזרח הים התיכון: קיפון בורי cephalus(,)mugil קיפון טו ב ר ramada(,chelon לשעבר )Liza ramada וקיפון ק ריני carinata(.)liza חקלאות מים המבוססת על תפיסה מהבר capture( )based aquaculture מתאפיינת באיסוף דגיגים או דגים צעירים וגידולם בשבי עד לגודל מסחרי. חקלאות זו התפתחה עקב ביקוש הולך ועולה למינים בעלי ערך מסחרי גבוה, שמחזור החיים שלהם עדיין לא נסגר בקנה מידה מסחרי. החסם העיקרי שמגביל את היקפי הגידול המסחרי של מינים אלה הוא אספקת הדגיגים. חסם זה יכול להיפתר רק על ידי ריבוי וגידול מסחרי של דגיגים במכוני רבייה, שאינו מתקיים כיום. חקלאות מסוג זה אינה בת-קיימא מכמה סיבות: א. היא עוסקת בגידול דגי בר, בעלי ביצועים חקלאיים בינוניים, ללא שיפור בין-דורי. ב. אספקת הדגיגים עונתית ובלתי סדירה. ג. אספקת הדגיגים מהבר מוגבלת, ולאיסוף יש השפעה פוטנציאלית שלילית על אוכלוסיות הבר של המין הנאסף. עם זאת, בדומה למינים אחרים, כדוגמת הדניס והלברק, סוג זה של חקלאות הוא השלב הראשון בדרך לחקלאות מים בת-קיימא, המבוססת על אספקת דגיגים מלאה ממכוני רבייה. מגדלים קיפונים מאז שנות ה- 50 של המאה הקודמת. עיקר הגידול הוא של קיפון בורי, וכאשר קיים מחסור בדגיגים ממין זה לאכלוס הבריכות, מגדלים גם קיפון טובר שמשמש בשגרה להעשרת הדגה ולשמירה על איכות המים בכינרת. בישראל דגיגי בורי נאספים מנחלי החוף במהלך חודשי החורף. דגיגים שבקעו בים נודדים אל שפכי הנחלים השקטים במהלך סערות החורף הראשונות. הדגיגים נלכדים, ומועברים לגידול בבריכות עפר. על פי אומדנים רב-שנתיים, נאספים מדי שנה כ מיליון דגיגי קיפון מנחלי החוף, בעיקר לטובת גידולם במדגה. רוב הדגיגים שנאספים הם מהמין קיפון בורי, וחלקם הקטן מהמין קיפון טובר המשמש בעיקר לאכלוס הכינרת. לאורך שנים רבות התקיימה פעילות איסוף דגיגי הקיפון במספר רב של שפכי נחלים לחופי הים התיכון. במהלך השנים האחרונות החלה רשות הטבע והגנים )רט"ג( בצמצום הדרגתי של מתן היתרים לדיג דגיגים אלה באתרים פולג, שקמה וניצנים, מתוך רצון לצמצם את הפגיעה בנחלים המוגנים הנמצאים בשטחן של שמורות טבע וגנים לאומיים. כחלק ממתווה שגובש בין רט"ג לאגף הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשנים נסגרו לדיג גם הנחלים דליה ואלכסנדר. החל בחורף לא ניתנו כלל היתרים לדיג בשטח שמורות הטבע והגנים הלאומיים. חקלאות דגי הקיפון במצרים מבוססת על איסוף דגיגים מהבר. האיסוף הוא תוצר של שיקולים כלכליים וחסמים טכנולוגיים המונעים ריבוי וגידול דגיגים בהיקפים משמעותיים במכוני רבייה. איסוף הדגיגים מהבר החל עוד בשנות ה- 20 של המאה הקודמת, לאורך חופי הים התיכון של מצרים, בלגונות רדודות, בתעלת סואץ ובדלתה של הנילוס. בחקלאות המים הישראלית נוסף על האיסוף מהטבע, הנותן מענה לכ- 85% מהביקוש לדגיגים, קיימים שני מקורות נוספים לדגיגי קיפון עבור חקלאות המים הישראלית ואכלוס הכינרת. הראשון יבוא דגיגים שנאספו מהטבע במדינות אחרות. מקור זה נותן מענה לכ- 8% מהביקוש, וטומן בחובו סכנות של הכנסת מחלות אקווטיות אל הסביבה החקלאית והטבעית בישראל והפצה שלהן. המקור השני הוא 8

9 ריבוי וגידול של דגיגים במכוני רבייה, הנותן מענה כיום לכ- 7% בלבד מהביקוש. בטבע, קיפון בורי גדל במגוון מליחויות, הנעות בין מי ים למים מתוקים, אך הוא מתרבה רק במי ים. עונת הרבייה של מין זה בים התיכון היא בין יולי לדצמבר. למרות זאת, זכרים ונקבות של הדג בתנאי שבי מאופיינים באי-תפקוד רבייתי, ואינם מגיעים באופן ספונטני לכדי הטלות פוריות. בשנת 2005 פרסמו חוקרים מהמרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת )מלח"י( כי דופמין הוא גורם מעכב בשני צמתים שונים בתהליך הרבייה של קיפון בורי. העיכוב מתרחש בשלבים המוקדמים של הוויט לוגנזה )התפתחות החלמון בביצים( ובשלבים המאוחרים של הבשלת השחלות והביוץ. נמצא כי טיפול באמצעות זריקה אחת של )Domperidone( Dom החוסם קולטני דופמין )אנטגוניסט לדופמין(, מאפשר לנקבות להתגבר על הכשל הרבייתי הראשון, להשלים את שלב הוויט לוגנזה ולהגיע לשלב הבשלת הביציות. התערבות טיפולית נוספת באמצעות טיפול בהורמון )Metaclopramide( MET והאנטגוניסט לדופמין GnRHa גרמה לנקבות בוגרות להטיל את הביצים תוך התגברות על הכשל הרבייתי השני. מחקר זה א פשר ביסוס מסד נתונים ופיתוח אמצעים לעידוד הטלות בלהקות רבייה של דגי בר ובלהקות ששהו כל חייהם במתקנים חקלאיים, וכן א פשר גידול של מאות אלפי דגיגים בשנה, המתבצע במלח"י ובשלושה מכוני רבייה מסחריים, ללא תלות בעונתיות. לצד ההתקדמות במחקר שהובילה לריבוי ולגידול של דגיגים במכוני הרבייה בהיקפים של כ- 900 אלף דגיגי קיפון בורי בשנת 2015, תדירות ההצלחות עדיין אינה מספקת. הסיבות לבעיות הן הבשלה חלקית של הנקבות, חוסר סנכרון בין הזוויגים, שמוביל לאי-עקביות בשיעור ההפריה, ומחלת ה- VNN שפוגעת בדגיגים. 9

10 נחלי החוף של ישראל היו מבתי הגידול היפים והחשובים של מישור החוף. במשך שנים רבות סבלו נחלי החוף משאיבת מקורות המים שלהם, שהוחלפו ברובם בהזרמת שפכים שלא אפשרה תמיכה במערכת האקולוגית. אף על פי שלא ניתן להצביע על נחל ששוקם לחלוטין, שאינו סובל מזיהומים, ושכל כמות המים ההיסטורית שבה לזרום בו, יש בהחלט התקדמות ממשית בתוכניות השיקום של הנחלים, כגון הטיהור החלקי של הירקון ושל קרקעית הקישון. אף על פי כן, חלק מהנחלים עדיין מזוהמים, יש פגיעה במערכות האקולוגית שלהם, ומתקיימות בהם הפרעות רבות. קיימים כיום פערי ידע נרחבים בכל הנוגע לכמות דגיגי הקיפון שנכנסת לנחלים בזמן סערות ולאחוז השרידות של אותם הדגיגים בנחלים. באופן תיאורטי, בנחל נקי ובמערכת אקולוגית המתפקדת באופן תקין, איסוף הדגיגים מהנחל מצמצם בהכרח את המצאי ההתחלתי של הדגיגים שמנגנון הברירה הטבעית פועל עליו, ועלול להוביל להקטנת אוכלוסיית הדגים שישרדו ויגיעו לבגרות מינית. נוסף על כך, במצב הקיים כיום בנחלי החוף של ישראל, הזרמות קולחים וגלישות של ביוב גולמי ממט"שים שמתרחשות מספר פעמים בשנה, מובילות לא פעם לתמותות נרחבות של דגים בשפכי הנחלים. על כן, ברור כי פעולת האיסוף מצמצמת את המצאי ההתחלתי, אך לא ניתן לדעת אם הדגים שנאספו מנחלים שזיהומים אירעו בהם היו שורדים בנחל ומצליחים לחזור לים להתרבות כבוגרים. המלצות הוועדה, אסדרה והשלמת פערי ידע ברור למשתתפי הוועדה כי הסתמכות המדגה על איסוף דגיגים מהבר היא שלב ביניים בלבד, אך אם יופסק כיום האיסוף מהטבע באופן מיידי, הוא יוחלף בעיקר ביבוא דגיגים שנאספו גם הם מהטבע במדינות אחרות לאורך חופי הים התיכון, תוך גלגול הפגיעה בטבע לאותן מדינות. ברור כי פתרון זה אינו פתרון בר-קיימא למצב הנוכחי בישראל. זאת ועוד, יבוא דגיגים שנאספו מהטבע בחו"ל עלול ליצור איום אקולוגי ובריאותי על המדגה, על הטבע ועל האדם. עם כניסת הגידול המסחרי הסדיר של דגיגים ממכוני רבייה צפוי האיסוף מהטבע להצטמצם דרמטית ואף להיפסק לחלוטין. על בסיס עקרונות אלה המליצה הוועדה על הצעדים הבאים: 1.1 יש ליצור מתווה מוגבל בזמן שיוגדר כתקופת מעבר בין התבססות על איסוף מהטבע לריבוי ולגידול במכוני רבייה. טווח זמן סביר להשלמת תהליך מסוג זה הוא כחמש שנים מהיום. יש לגבש תוכנית עבודה רב-שנתית, מוסדרת ומתוקצבת, שתהיה משותפת לכלל הגופים הרלוונטיים. במהלך תקופת מעבר זו יש לתמוך באופן משמעותי ורציף במחקר שיגשר על פערי הידע המונעים כיום גידול דגיגים בהיקפים גדולים במכוני הרבייה. יש לשים דגש על רציפות ואחידות של הגידול המסחרי, על התקדמות בין- דורית בתהליך הביות של הדגים ועל פיתוח תוכנית השבחה גנטית כדי להגיע לשיפור הנדרש בביצועים החקלאיים. על המדינה לעודד הקמת תשתית שמתאימה להחזקת מספר רב של להקות רבייה גדולות ולגידול דגיגים בהיקפים גדולים בכל מכוני הרבייה, ולסייע להם במימון כדי לאפשר החזקת להקות רבייה וצאצאים לאורך זמן. יש לבצע בחינה שנתית של התקדמות המתווה כדי לעמוד ביעדים השנתיים והסופיים שייקבעו לתקופת מעבר זו. 2.2 יש ליצור מתווה ממשלתי לתמיכה כספית במכוני הרבייה שיבטיח מראש את רכישת כל הדגיגים שיגודלו, גם אם לא ייווצר עדיין בשוק ביקוש לכל הכמות. 3.3 כדי לצמצם ככל האפשר את המ דר ך האקולוגי footprint( )ecological של פעולת איסוף הדגיגים עד למעבר מלא לאספקת דגיגים ממכוני הרבייה, יש לבצע את איסוף הדגיגים מהטבע בתיאום מלא עם הגורמים האמונים על שמירת הטבע 10

11 בישראל ובהדרכתם, וזאת בכפוף לקבלת היתר ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר. 4.4 כאשר בוחנים את השפעות האיסוף על הנחלים ואוכלוסיות הקיפונים שבהם, יש להתייחס לכל נחל בנפרד בהתאם לעקות המתרחשות בו ולתדירותן, ולהימנע מקבלת החלטות גורפות לכלל הנחלים, מכיוון שקיימת שונות גדולה בין נחלי החוף של ישראל ומצבם. 5.5 יש לסגור פערי ידע באמצעות איסוף מידע מקיף על המצאי הכללי ומחזור החיים של דגים ממין קיפון בורי בים התיכון ובנחלי החוף של ישראל. התשתית הקיימת לגידול דגיגי הקיפון הנתפסים בשפכי הנחלים, מספקת הזדמנות מיוחדת לניטור אוכלוסיות הבר בשיטת הסימון והלכידה and( tag )recapture המתוארת בדו"ח זה. בשיטה זו ניתן לסמן דגיגים צעירים ולשחררם בנחל שנידוגו בו, לבצע ניטור רב-שנתי בהתאם למודלים קיימים ולאסוף נתונים באשר לגודל האוכלוסייה ולגרעיני הרבייה, ובאשר למחזור החיים של הדגים. ניטור מקיף של אוכלוסיות דגי הקיפון בישראל יסייע רבות לגבש המלצות ומכסות לדיג בר-קיימא Maximum( )Sustainable Yield; MSY ויאפשר לדייגים, למגדלים ולקובעי המדיניות לפעול באופן המיטבי. 6.6 יש ליצור מתווה משותף שיסנכרן בין התפתחות הפעילות במכונים לבין פיתוח יכולות מקצועיות ולוגיסטיות אצל המגדלים, שיאפשרו קליטת דגיגים ממכוני הרבייה במדגה במשך כל השנה. 7.7 יש לאתר מקורות מימון ולהשקיע מאמץ מחקרי ממוקד ותחום בזמן כדי למצוא את הנוגדן לווירוס ה- VNN אצל המין קיפון בורי ולפתח בהקדם חיסון אפקטיבי מסחרי. 8.8 יש לסייע למכוני הרבייה בפיתוח שווקים עולמיים ליצוא דגיגי קיפון ישראליים. יצוא דגיגים טומן בחובו יצירת ביקושים בנפחים גדולים שיאפשרו למכוני הרבייה להעלות בהתמדה את היקפי הפעילות תוך השקעה מתמדת בהרחבה ובפיתוח של תשתיות הגידול. 9.9 פעילות האיסוף מהבר צפויה להצטמצם באופן ניכר או להיעלם לחלוטין עם כניסת הגידול הסדיר של דגיגים ממכוני רבייה. גידול הדגיגים במכונים יאפשר אספקת מוצר חקלאי טוב יותר עקב השבחה חקלאית קל סית שתתבצע לאורך הדורות, כדי לחזק תכונות שחשובות לחקלאי )כגון קצב גדילה, גודל גוף ועוד(. נוסף על כך, גידול במכוני רבייה מאפשר אספקת דגיגים בעונה מוסטת, כך שניתן יהיה לספק למגדל דגיגים כאשר טמפרטורת הבריכות עולה ואיתה עולים גם קצבי הגידול. עוד אפשרות מבטיחה היא גידול מסחרי של אוכלוסייה כל- נקבית, כך שיתקבלו פרטים גדולים יותר. במהלך תקופת המעבר, ובאופן מצומצם יותר גם לאחריה, יש לשמר יכולת מובנית למתן רישיונות לאיסוף דגיגים מהבר במקרה של התרחשות קטסטרופה במכוני הרבייה. המשך איסוף מצומצם של )בעיקר( דגיגי קיפון טובר מהבר לטובת אכלוסם בכינרת משמר את היכולת המקצועית והטכנית של צוותי דייגי הדגיגים כתעודת ביטוח למקרי קיצון של פגיעה עתידית בכושר הגידול המסחרי של מכוני הרבייה, דבר שעשוי למנוע פגיעה עתידית בהיקפי הגידול המסחרי של המדגה הישראלי. 11

12 }1{ מבוא כללי משפחת הקיפוניים )Mugilidae( )Chelon saliens( קיפון חרוץ,Planiliza abu,)aurata וקיפון ק ריני carinata( )Liza 2,3. מתוכם, המין קיפון קריני הוא מהגר לספסי שחדר אל הים התיכון מים סוף דרך תעלת סואץ. מין נוסף ממשפחת הקיפוניים, Pacific,)Planiliza haematocheila( mullet הובא אל שולי ימת א ז וב על ידי הסובייטים בתחילת שנות ה- 80 של המאה שעברה, למטרות חקלאיות. משם השתחרר לטבע, וביסס אוכלוסיות בימת אזוב, בים השחור ובים האגאי. 5-3 למשפחת הק יפ וניים תפוצה עולמית, והיא מאכלסת ימים טרופיים וממוזגים. חלק מהמינים במשפחה זו ק ט דרומיים )מתרבים בים וחיים במים מתוקים או מליחים( ומעטים חיים במים מתוקים בלבד. המשפחה כוללת 20 סוגים ו- 78 מינים. 1,2 בים התיכון מצויים שמונה מינים של קיפונים: קיפון בורי cephalus(,mugil לשעבר קיפון גדול-ראש(, קיפון טו ב ר ramada(,chelon לשעבר,)Liza ramada קיפון כילון labrosus(,)chelon קיפון ש פתני labeo(,)oedalechilus קיפון זהוב Chelon( שלל דיג הקיפונים במזרח הים התיכון השלל השנתי הממוצע של דגים ממשפחת הקיפוניים בים התיכון ובים השחור בין השנים היה 22,600 טונות. בשנים אלה היו הקיפונים 1.5% מכלל שלל הדיג בים התיכון ובים השחור. ככלל, במזרח הים התיכון שלל הדיג הכללי מתחלק בין מצרים )38%(, יוון )29%( וטורקיה )27%(, ושאר המדינות )ישראל, קפריסין, לבנון, סוריה ורצועת עזה( מתחלקות ב- 6% הנותרים. 6 כאשר מתמקדים באגן הלבנט, נתוני שלל מחופי הים התיכון של מצרים וישראל בין השנים מצביעים על אי-יציבות בשלל לאורך השנים שנגרמה בעקבות מספר מגמות. בין היה שלל הקיפונים המצרי והישראלי במגמת עלייה, ייתכן שבעקבות עלייה במאמץ הדיג. במצרים נמדדה עלייה בשלל הדיג מ- 2,260 ל- 4,870 טונות )פי 2.15( ובישראל נמדדה עלייה מ- 78 ל- 134 טונות )פי 1.7(. בין השנים 1970 לאמצע שנות ה- 80 נפרדו המגמות. בעוד השלל המצרי הגיע לנקודת שפל של 1,980 טונות בשנת 1987, השלל הישראלי הגיע לשיא כל הזמנים עם 400 טונות בשנת בין השנים 1985 ל התהפכה המגמה בשלל הישראלי פעמיים: ירידה עד ל- 58 טונות בשנת 1992 )*אמינות הנתונים בין השנים מוטלת בספק(, נסיקה ל- 381 טונות בשנת 1997, ומנקודה זו ואילך קריסה רציפה עד ל- 46 טונות בשנת לעומת זאת, בשלל המצרי נמדדה עלייה מתמדת מנקודת השפל של 1987, שהלכה והתחזקה בתחילת המאה ה- 21. Eschmeyer et al. Catalog of Fishes: Genera, Species, References. < Nelson. Fishes of the World 4th edition. 601 (John Wiley & Sons, Inc. Hoboken, 2006)..2 Turan et al. Systematic status of nine mullet species (Mugilidae) in the Mediterranean Sea. Turk. J. Vet. Anim. Sci. 11 (2011)..3 Golani et al. CIESM Atlas of Exotic Species, 1 Fishes. CIESM, Monaco.(2002)..4 Unsal. A new mullet species in Turkish Seas, Mugil so iuy Basilewsky. Turk. J. Vet. Anim. Sci. 16, (1992)..5 FAO. The State of Mediterranean and Black Sea Fisheries. General Fisheries Commission for the Mediterranean. Rome, Italy. (2016)..6 12

13 שלל הקיפונים המצרי הגיע לשיא כל הזמנים ב עם 12,370 טונות, ונשאר גבוה עד לסוף תקופת המדידה עם 11,210 טונות ב במבט-על, בעוד שלל דיג הקיפונים המצרי הכפיל עצמו פי 5 בין השנים , צנח השלל הישראלי ב ל- 59% משלל הקיפונים ב ,8 ייתכן שהמגמות ההפוכות והמשתנות שנצפו החל בשנות ה- 70 עשויות להעיד על קשר בין אוכלוסיות דגי הקיפון החיות ליד חופי ישראל ומצרים )איור 1(. בהנחה שלחץ הדיג נמצא במגמת עלייה או לפחות לא ירד לאורך כל התקופה, ייתכן כי בין הגורמים המשפיעים על אוכלוסיית הקיפונים במזרח הים התיכון נכללים שינויים סביבתיים אזוריים ומקומיים בבתי הגידול. שינויים אלה עשויים לכלול בין השאר: שינוי במאזן הנוטריינטים במזרח הים התיכון עקב סכירת סכר אסואן; רמות זיהום משתנות עקב גידול משמעותי באוכלוסייה במצריים ובעזה ובעקבותיו עלייה בהזרמת שפכים למזרח הים התיכון, לעומת הסדרת הטיפול בשפכים לחופי ישראל; שינויים בזמינות המזון; שינויים באוכלוסיות דגים אחרים מתחרים או טורפים; שינויים בשרידות הדגיגים. כדי לאשש או להפריך את ההנחות הללו וללמוד על מידת הקשר )אם קיים כזה( בין האוכלוסייה המצרית לזו הישראלית יש לבצע מחקר מקיף משותף. איור 1. שלל דיג הקיפונים בטונות בישראל )עיגולים כחולים( ובמצרים )עיגולים אדומים(, בין השנים )*העיגולים הירוקים מייצגים שנים שאמינותן לגבי נתוני שלל הקיפון הישראלי מוטלת בספק( 7, קיפונים - שלל הדיג המצרי בטונות קיפונים - שלל הדיג הישראלי בטונות 12,000 11,000 10,000 9,000 8,000 7,000 6,000 5,000 4,000 3,000 2,000 1,000 0 Mahmoud et al. Reconstruction of marine fisheries statistics in the Egyptian Mediterranean Sea, (University of British Columbia,.7 Vancouver, 2015). 8. אדליסט. שנתוני אגף הדיג , משרד החקלאות ופיתוח הכפר. 13

14 חקלאות מים המבוססת על תפיסה מהבר aquaculture( )Capture based חקלאות מים המבוססת על תפיסה מהבר, מתאפיינת באיסוף דגיגים או דגים צעירים וגידולם בשבי עד לגודל מסחרי. חקלאות זו התפתחה עקב ביקוש הולך ועולה למינים בעלי ערך מסחרי גבוה, אשר מחזור החיים שלהם עדיין לא נסגר בקנה מידה מסחרי. חקלאות מים מבוססת תפיסה מתקיימת בפריסה גלובלית אך בעלת מאפיינים מקומיים, המושפעים ממיקום גיאוגרפי ומזמינות המינים המתאימים לגידול חקלאי זה. מגוון רחב של בעלי חיים אקווטיים נאספים מהבר וגדלים באופן מסחרי בחקלאות המים. מגוון זה כולל רכיכות )אוייסטרים, מולים וסקלופים(, פרוקי רגליים )סרטנים וחסילונים( ודגים )צלופחים spp.(,)anguilla קיפונים Seriola( ילוטייל,)Thunnus spp.( טונה,)Mugilidae( Milkfish( וא כנ ס כסוף )Epinephelus spp.( דקרים,)spp. chanos[.)]chanos מעריכים כי היקף תופעת האיסוף מהטבע בעולם מגיע לכ- 20% מכלל הגידול המסחרי בחקלאות המים. על פי נתוני ה- FAO, היקף הגידול המסחרי העולמי בחקלאות מים של ארבע קבוצות מתוך הרשימה צלופחים, ילוטייל, טונה ודקרים הגיע בשנת 2000 ל- 1.7 מיליארד דולר. החסם העיקרי שמגביל את היקפי הגידול המסחרי של כל אחת מארבע הקבוצות הללו הוא אספקת הדגיגים. חסם זה יכול להיפתר רק על ידי ריבוי וגידול מסחרי של דגיגים במכוני רבייה, שאינו מתקיים כיום. לאיסוף מהבר ישנה השפעה פוטנציאלית שלילית על אוכלוסיות הבר של המין הנאסף. למרות זאת טרם נצפה, הוגדר וכומת נזק ישיר וממשי לאוכלוסיות הבר שנגרם כתוצאה מאיסוף הדגיגים. 9 חקלאות קיפונים במזרח הים התיכון שלושה ממיני הקיפונים שנפוצים בים התיכון, קיפון קריני, קיפון טובר ובעיקר קיפון בורי, מככבים בחקלאות המים המצרית. בעשור שבין עמד הגידול המסחרי השנתי הממוצע של קיפונים על 182,540 טונות )מתוכן 32,145 טונות קיפון בורי בממוצע( הייתה שנת השיא עם 252,507 טונות, ו שנת השפל עם 129,651 טונות. 10 בחקלאות המים הישראלית מגדלים קיפונים מאז שנות ה- 50 של המאה הקודמת. עיקר הגידול הוא של קיפון בורי, וכאשר קיים מחסור בדגיגים ממין זה לאכלוס הבריכות, מגדלים גם קיפון טובר שמשמש בשגרה להעשרת הדגה ולשמירה על איכות המים בכינרת. דגי הקיפון נמכרים בשווקים כשהם טריים, קפואים, מעושנים או מיובשים. 11 מהשחלות הבשלות של נקבות הקיפון מייצרים ב וטארגה או ק ר ס ומי, מעדן שנמכר בצפון אפריקה ובדרום-מזרח אסיה, במחירים שאף עולים על מחיר הדג השלם. 12 ענף חקלאות המים הישראלי מתקיים על שטח של כ- 25,000 דונם הממוקמים בעמקי המזרח, בגליל העליון ובמישור החוף הצפוני. היקפי הגידול המסחרי בו עומדים בעשור האחרון על כ- 17,000 עד 18,000 טונות בשנה. דג הבורי הוא המין השלישי בהיקפי הגידול המסחרי בענף אחרי האמנון והקרפיון. בעשור האחרון מגודלים בישראל בין 2,050 ל- 2,280 טונות בורי מדי שנה. נכון לשנת 2015 היו דגי הבורי 12.4% מכלל הדגים המגודלים בחקלאות המים בישראל. 13 Ottolenghi et al. Capture based aquaculture. The fattening of eels, groupers, tunas and yellowtails. FAO, Rome, 308 (2004)..9 Sadek. Culture of Mugilidae in Egypt, in Biology, Ecology and Culture of Grey Mullets (Mugilidae) (eds Crosetti & Blaber) Ch. 20, CRC Press (2015)..10 FAO FishFinder. Species Fact Sheets Mugil cephalus (Linnaeus, 1758). < Whitfield et al. A global review of the cosmopolitan flathead mullet Mugil cephalus Linnaeus 1758 (Teleostei: Mugilidae), with emphasis on the.12 biology, genetics, ecology and fisheries aspects of this apparent species complex. Rev. Fish. Biol. Fisher. 22, ,(2012). 13. האגף לדיג וחקלאות מים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ריכוז נתוני דיג ומדגה שדווחו ל FAO )2015(. 14

15 דגי הבורי הם גורם מווסת בתהליך הגידול בבריכות. הם ניזונים ממיקרו-אצות ב נתיות )שוכנות קרקעית( ומשאריות חומר אורגני ששוקעות לקרקעית הבריכה, הכוללות גם את שיירי המזון של מיני דגים אחרים הגדלים איתם. על כן, לדגי הבורי יש השפעה חיובית על איכות המים בבריכות ובמאגרים שהם גדלים בהם. 12 דג הבורי מאפשר את גיוון הגידול המסחרי במדגה, ומתאים לדרישה ההולכת והגוברת של הציבור למזונות בריאות. דווח כי דגי בורי שנידוגו ליד חופי טורקיה מכילים 1%±0.2.1% שומן, ומתוכו ריכוז גבוה יחסית של חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה )22%( 3 ואומגה )2.6%(. 6 כמו כן, דגי הבורי מהים מכילים כמויות משמעותיות של חומצות השומן eicosapentaenoic( EPA 10.5%±0.14%,)docosahexaenoic acid( ו- DHA )acid ו- 7.7%±0.25% מתוך כלל חומצות השומן, בהתאמה. 14 דגי הבורי שגדלים בבריכות הדגים בישראל צוברים כ- 10.7% שומן ממשקל גופם. תכולת האומגה 3 והאומגה 6 בבשרם גבוהה יחסית לדגי בריכות אחרים, ועומדת על 2.1 ו גרם בהתאמה ל- 100 גרם דג. תכולת ה- EPA וה- DHA עומדת על 0.42 ו גרם בהתאמה, ל- 100 גרם דג. 15 איסוף הדגיגים משפכי נחלים חקלאות דגי הקיפון במצרים מבוססת על איסוף דגיגים מהבר. האיסוף הוא תוצר של שיקולים כלכליים וחסמים טכנולוגיים המונעים ריבוי וגידול דגיגים בהיקפים משמעותיים במכוני רבייה. איסוף הדגיגים מהבר החל עוד בשנות ה- 20 של המאה הקודמת, לאורך חופי הים התיכון של מצרים, בלגונות רדודות, בתעלת סואץ ובדלתה של הנילוס. גידול הדגיגים מתבצע בגופי מים פנימיים )גידול אקסטנסיבי(, בבריכות עפר חצי אינטנסיביות, הממוקמות בעיקר על קרקעות מומלחות בדלתה של הנילוס, ובכלובים אינטנסיביים בשפך הנילוס לים התיכון. האיסוף החוקי מהבר בעשור שבין 2005 ל נע בין 37 ל- 70 מיליון דגיגים בשנה, עם ממוצע של 58.5 מיליון דגיגים בשנה. מספר נקודות האיסוף במצרים שמאשר ה- GAFRD General Authority for Fish( )Resources Development ירד מתריסר לעשר בשנות ה- 80, ולחמש בלבד בתחילת המאה ה- 21. שלוש מהן ממוקמות ליד חופי הים התיכון, אחת סמוך לאיסמעיליה ליד חופי תעלת סואץ ואחת בים סוף סמוך לעיר סואץ. למרות זאת, איסוף הדגיגים החוקי שנאספים לגביו נתונים רשמיים, מלווה באיסוף בלתי חוקי בהיקף של פי 3 10 מהאיסוף החוקי. בעשור שבין 2005 ל נע סך כל ההיקף הממוצע של האיסוף החוקי והלא- חוקי במצרים בין 262 )פי שלושה מהנתון החוקי( ל- 644 )פי עשרה מהנתון החוקי( מיליון דגיגים בשנה )נספח א טבלה נ 2 (. מידע נוסף על איסוף הדגיגים במצרים מופיעים בנספח א. 10,16 הרשויות במצרים מנסות להילחם באיסוף הלא-חוקי ובו-בזמן להכשיר את מגדלי הדגים להפחית את אחוזי התמותה הגבוהים של הדגיגים במהלך האיסוף וההובלה, ולאחר מכן במהלך האכלוס עקב הכנה לקויה של בריכות הגידול. 17,18 תמותה של עד 96% עלולה להתרחש במהלך שבעת הימים הראשונים לאחר ההעברה לבריכות, כאשר הדגיגים מועברים ישירות Özogul & Özogul. Fatty acid profiles of commercially important fish species from the Mediterranean, Aegean and Black Seas. Food. Chem. 100, , (2007). 15. ארגון מגדלי הדגים בישראל. ערכים תזונתיים של דגי בריכות בישראל תוצאות בדיקות במעבדת "מילודע" )פברואר 2012(. Sadek. Personal communication with Noam Mozes, (May 2016)..16 Sadek & Mires. Capture of wild finfish fry in Mediterranean coastal areas and possible impact on aquaculture development and marine genetic.17 resources. Isr. J. Aquacult.-Bamid. 52, (2000). Saleh. Capture based aquaculture of mullets in Egypt. Capture based aquaculture. Global overview. FAO fisheries technical paper, (2008)

16 מהים למים במליחות הקטנה מ- 2.6 ppt )גרם מלח לק"ג מי ים(. מאידך גיסא, נמצא כי אקלום מבוקר במספר שלבים של מליחויות יורדות עשוי להפחית את תמותת הדגיגים עד ל- 6% בלבד. 19 בישראל דגיגי קיפון נאספים בנחלי החוף במהלך חודשי החורף )בעיקר בין אוקטובר לינואר(, בתקופות של סערות, שיש בהן נדידה של להקות דגיגים אל תוך הנחלים השקטים. משקלם של הדגיגים בזמן הלכידה גרם ואורכם כ- 1 ס מ. במהלך תקופה קצרה זו מתאפשר לדייגים לתפוס בקלות יחסית קבוצות דגיגים גדולות ולהעבירן לאכלוס בבריכות במשקי המדגה ובאגם הכינרת )איור 2(. על פי אומדנים רב-שנתיים, היקף הדיג הכולל של דגיגי קיפונים עומד בעשור האחרון על כ מיליון דגיגים בשנה )מבוסס על הערכות על פי נתוני אגף הדיג(. רובם נידוגים לטובת גידול בענף המדגה. רוב הדגיגים שנאספים הם מהמין קיפון בורי, וחלקם הקטן מהמין קיפון טובר המשמש בעיקר לאכלוס הכינרת, לצורך העשרת הדגה וטיוב המים. דיג דגיגי הקיפון מתבצע על סמך רישיון דיג ייחודי לתפיסת דגיגים אלה, שמנפיק פקיד הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר לתקופה מוגבלת, בכל שנה מחדש. רישיון זה מאפשר איסוף דגיגים לאורכם של נחלי החוף ו- 100 מטר פנימה מהשפך אל תוך הים. בחלק מנחלי המטרה נדרשים הדייגים להוציא היתרים מרשות הטבע והגנים )רט ג(, כאשר הפעילות מתבצעת בשטחן של שמורות טבע וגנים לאומיים. על פי נתוני רט ג, בין השנים 2010 ל הוגשו בממוצע כ- 15 בקשות להיתרים מדי שנה. סך כל השלל השנתי בשטח נחלים שהוכרזו כשמורות טבע וגנים לאומיים )נעמן, דליה, תנינים, אלכסנדר, פולג, שורק, אבטח ושקמה( עמד בהערכת חסר על מיליון דגיגים בשנה. נחלים נוספים שאינם מוכרזים כשמורות או גנים לאומיים ומתבצע בהם דיג דגיגי קיפון הם: קישון, חדרה, הירקון ולכיש. אתר הדיג המועדף היה שפך נחל אלכסנדר עם 7 11 אירועי דיג בשנה, אחריו הנחלים לכיש, שורק והירקון עם 5 9 אירועי דיג בשנה, ולבסוף האתרים הצפוניים הכוללים את הנחלים תנינים דליה, קישון ונעמן עם לא יותר משני אירועי דיג בשנה. הנחלים שנאסף בהם מרב השלל בתקופה זו לאירוע דיג הם לכיש, שורק והירקון, עם מעל 100,000 דגיגים לאירוע דיג. בנחלי הצפון, מהנעמן ועד אלכסנדר, השלל היה בדרך כלל פחות מ- 100,000 דגיגים לאירוע דיג. בעוד האתרים הדרומיים תרמו לפחות 15% משלל הדיג )לכיש 21-26%, שורק 23-36% והירקון 15-21%(, והאתרים אלכסנדר וחדרה הראו גם הם תרומה משמעותית לשלל )אלכסנדר 11-19% וחדרה 6-23%(, אתרים צפוניים יותר תרמו לרוב פחות מ- 5% מהשלל. 20 על פי נתוני ארגון מגדלי דגים, בעשור האחרון נאספו בממוצע כ- 7 מיליון דגיגים בשנה משפכי נחלים )טווח הנתונים נע בין מינימום של 3.5 מיליון דגיגים ב למקסימום של 10.2 מיליון ב (. 21 נוסף על כך, בין השנים 1970 ל נאספו מדי שנה בשפכי הנחלים דגי קיפון לאכלוס הכינרת )מלבד בשנים 1974 ו (. אכלוס הכינרת בדגיגי קיפון מתבצע למטרה כפולה: שיפור איכות המים )בשיתוף עם רשות המים( והעשרת הדגה כדי להגדיל את שלל הדיג. ממוצע האכלוס השנתי עומד על 983,000 דגיגים )יוצאות דופן השנים 1972, 1973 ו שאוכלסו בהן עשרות אלפי דגיגים בלבד(. רובם המוחלט של דגיגי הקיפון שמאוכלסים בכינרת הם מהמין קיפון טובר שערכו המסחרי נמוך יחסית )איור 3(, ומיעוטם, כ- 10% בממוצע בשני העשורים האחרונים, דגיגים מהמין קיפון בורי, שקצב גדילתו מהיר וערכו המסחרי גבוה מזה של קיפון טובר. 13 לעומת Saleh. Rearing of Mugilidae. A study on low salinity tolerance by thinlip grey mullet (Liza ramada Risso 1826). Proc. of the FAO Workshop on.19 Diversification of Aquaculture Production, Valetta, (1 6 July 1991). 20. מילשטיין. ניתוח נתוני בקשות היתרים ושלל דגי בורים לשנים רשות הטבע והגנים, )2015(. 21. נתוני אירגון מגדלי דגים, )2016.)May 22. משרד החקלאות ופיתוח הכפר. דו"ח איכלוס דגיגי קיפון בכנרת, )2017(. 16

17 זאת, בחורף 2017 אוכלסו בכינרת כ- 513,000 דגיגי קיפון טובר ו- 515,000 דגיגי קיפון בורי. 22 לאורך שנים רבות התקיימה פעילות איסוף דגיגי הקיפון במספר רב של שפכי נחלים לאורך הים התיכון. במהלך השנים האחרונות החלה רט ג בצמצום הדרגתי של מתן היתרים לדייגים אלה במספר אתרים )פולג, שקמה וניצנים(, מתוך רצון להקטין את הפגיעה בנחלים מוגנים הנמצאים בשטחן של שמורות טבע וגנים לאומיים. כחלק ממתווה שגובש בין רט ג לאגף הדיג במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בחורף נסגר נחל דליה לדיג, ובחורף נסגר גם נחל אלכסנדר. מחורף לא ניתנו כלל היתרים לדיג בשטח השמורות והגנים הלאומיים. 20,23 בפסק דין )בג ץ 1529/16( שניתן ב הותיר בג"ץ את המצב )חורף ( על כנו, אך הוסיף כי רשם לפניו את הצהרת רט ג כי: ככל שתוגש פנייה של העותרים )עמותת דייגי הנחלים והשפכים וארגון מגדלי דגים בישראל(, לבחינה מחודשת של האיסור שהוטל עליהם לדוג דגי קיפון )בורי( בשפכי הנחלים שבתחומי שמורות הטבע והגנים הלאומיים, נוכח שינוי נסיבות נטען המצדיק זאת, תבחן המשיבה )רט ג( בכובד ראש את טיעוני הפונים ותחליט אם שינוי הנסיבות הנטען מצדיק הותרת האיסור על כנו, הסרתו או הסרתו החלקית. כיום קיימים בישראל כ- 25 עד 30 צוותים מקצועיים שעוסקים באיסוף דגיגים משפכי הנחלים. צוותים אלה צברו ניסיון של שנים רבות, ועל כן מסוגלים לפעול נקודתית במיקומים ובשעות ספציפיות שתוצאות האיסוף בהם מיטביות. נוסף על האיסוף מהטבע, הנותן מענה לכ- 85% מהביקוש לדגיגים, קיימים שני מקורות נוספים לדגיגי קיפון עבור חקלאות המים הישראלית ואכלוס הכינרת. הראשון יבוא דגיגים שנאספו מהטבע במדינות אחרות, בעיקר ספרד, יוון ואיטליה. מקור זה נותן מענה לכ- 8% מהביקוש וטומן בחובו סכנות של הכנסת מחלות אקווטיות אל הסביבה החקלאית והטבעית בישראל והפצתן. מקור שני לדגיגי קיפון הוא ריבוי וגידול של דגיגים במכוני רבייה. מקור זה נותן מענה כיום לכ- 7% בלבד מהביקוש משרד החקלאות ופיתוח הכפר. נתוני אגף לדיג וחקלאות מים, )2016(. 17

18 איור 2. איסוף דגיגי קיפון בורי משפכי נחלים. הדגיגים נאספים באמצעות רשתות ומוכנסים למכל הובלה המועשר בחמצן להגדלת השרידות )צילם: גיא רובינשטיין, משרד החקלאות ופיתוח הכפר(. 18

19 איור 3. אכלוס דגיגי קיפון טובר בכינרת, לאחר שעברו אקלום בהדרגה למליחות ולטמפרטורה של מי האגם )צילם: גיא רובינשטיין, משרד החקלאות ופיתוח הכפר(. רבייה בשבי וגידול דגיגים במכוני רבייה בטבע קיפון בורי גדל במגוון מליחויות הנעות בין מי ים למים מתוקים, אך הוא מתרבה רק במי ים. עונת הרבייה של מין זה בים התיכון היא בין יולי לדצמבר. 24 למרות זאת, בתנאי שבי זכרים ונקבות של דג הקיפון בורי מאופיינים באי-תפקוד רבייתי, ואינם מגיעים באופן ספונטני לכדי הטלות פוריות, גם כאשר הם גדלים במי Abraham et al. Oogenesis in five species of grey mullets (Teleostei, Mugilidae) from natural and landlocked habitats. Isr. J. Zool. 15, 3 4, ,.24 (1966). 19

20 ים. אצל דגי קיפון בורי שגודלו בשבי בהוואי נמצא כי הזכרים מבשילים מינית לפני הנקבות, וגם אז הזרע שלהם לא תקין ואינו מצליח להפרות את ביצי הנקבות. 25,26 נקבות שגודלו בשבי עברו ויט לוגנזה )התפתחות החלמון בביצים(, אך לא השלימו הבשלה מלאה של השחלות ואת הטלת הביצים. 27 אצל דגי קיפון בורי מהים התיכון שגודלו בשבי נצפה מצב רבייתי שונה. נדיר היה למצוא זכרים עם זרע בשל, בעוד אצל נקבות נמצאו כשלים בתפקוד מערכת המין בשני שלבים קריטיים, בשלבים המוקדמים של הוויט לוגנזה וגם בשלבים מתקדמים יותר של הבשלת הביציות ושחרור הביציות מן השחלות. 28,29 ההנחה הייתה שהפרשה בריכוז נמוך או אי-הפרשה של הורמונים בשם גונדוטרופינים מבלוטת יותרת המוח, אחראית לכשל הרבייתי שמתרחש בשבי. 30 בעקבות זאת אומץ טיפול המשלב מיצוי של בלוטת יותרת המוח של קרפיון )CPH( והורמון.)Gonadotropin Releasing Hormone( GnRH הטיפול היה אפקטיבי, אך נדרש שימוש בריכוז גבוה מאוד של הורמונים בהשוואה לריכוז שמשמש לאילוץ רבייה במינים אחרים, דבר המעיד על נוכחות גורם המעכב את התהליך. 31 דופמין הוא גורם מעכב בשני צמתים שונים בתהליך הרבייה של קיפון בורי. העיכוב מתרחש בשלבים המוקדמים של הוויט לוגנזה ובשלבים המאוחרים של הבשלת השחלות והביוץ. נמצא כי טיפול באמצעות זריקה אחת של,)Domperidone( Dom אנטגוניסט לדופמין, מאפשרת לנקבות להתגבר על הכשל הרבייתי הראשון, להשלים את שלב הוויט לוגנזה ולהגיע לשלב הבשלת הביציות. התערבות טיפולית נוספת באמצעות טיפול בהורמון GnRHa והאנטגוניסט לדופמין MET )Metaclopramide( גרמה לנקבות בוגרות להטיל את הביצים תוך התגברות על הכשל הרבייתי השני )איור 4( 33. העבודה שנעשתה במלח"י אפשרה ביסוס מסד נתונים ואמצעים לעידוד הטלות בלהקות דגים ששהו כל חייהם במתקנים חקלאיים, וכן אפשרה גידול של מאות אלפי דגיגים בשנה במכוני רבייה מסחריים ללא תלות בעונתיות. כלים אלה מאפשרים להתקדם לקראת "תיעוש" גידול הבורי על ידי ריבוי ואספקה של דגיגים לפי ביקוש לאורך כל השנה. באותו זמן, פיתוח קו גנטי של אוכלוסייה כל-נקבית )הכוללת נקבות בלבד( צפוי לשפר אף יותר את היצרני ות של יחידות הגידול לשיווק דג טרי ושחלות לייצור קרסומי/בוטארגה. בשנת 1994 דווח ששילוב של מתן GnRHa עם אנטגוניסט )חומר מתחרה( לדופמין היה אפקטיבי באילוץ רבייה של ה- mullet. 32 Pacific בשנת 2005 פרסמו חוקרים מהמרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת )מלח"י( כי במהלך שנת 2015 רובו וגודלו במכוני רבייה בישראל כ- 900 אלף דגיגי בורי, שנמכרו להמשך פיטום במספר משקים. נתונים של ביצועי הגדילה של דגיגי קיפון בורי מבויתים שאוכלסו במהלך 2007 בבריכות גידול בקבוץ Shehadeh et al. Induced spawning of grey mullet Mugil cephalus L. with fractionated salmon pituitary extract. J. Fish. Biol. 5, (1973)..25 Weber & Lee. Effects of 17α methyl testosterone on spermatogenesis and spermiation in the grey mullet, Mugil cephalus L. J. Fish. Biol. 26, (1985). Nash & Koningsberger. in Aquaculture of Grey Mullets Vol. 26 (ed. Oren) (Cambridge University Press, 1981)..27 Monbrison et al. Acceleration of gonadal development and spawning induction in the Mediterranean grey mullet, Mugil cephalus: Preliminary.28 studies. Isr. J. Aquacult.-Bamid. 49, (1997). Yashouv. Preliminary report on induced spawning of M. cephalus (L.) reared in captivity in freshwater ponds. Isr. J. Aquacult.-Bamid. 21, (1969). Zohar & Mylonas. Endocrine manipulations of spawning in cultured fish:from hormones to genes. Aquaculture 197, (2001)..30 Lee. & Tamaru. Advances and future prospects of controlled maturation and spawning of grey mullet (Mugil cephalus L.) in captivity. Aquaculture.31 74, 63 73, (1988). Glabokov et al. Effect of synthetic GnRH analogues and dopamine antagonists on the maturation of Pacific mullet, Mugil so iuy Bas. Aquacult. Res , (1994). Aizen et al. Enhancing spawning in the grey mullet (Mugil cephalus) by removal of dopaminergic inhibition. Gen. Comp. Endocrinol.142, (2005). 20

21 אפיקים הצביעו על אחוזי שרידה גבוהים )מעל 92%( בהשוואה לשרידות דגי בר הנאספים מהים. יתר על כן, ניסיון שנערך במלח"י עם דגיגי קיפון שהוטלו בעונה מוסטת בחצי שנה )אפריל 2007(, הצביע על קצבי גידול גבוהים פי 1.6 בהשוואה לקצב גדילתם של דגיגי עונה טבעית. ניתן לייחס זאת להבדלים בטמפרטורת המים, שגבוהה יותר בעונה המוסטת )אביב קיץ( בהשוואה לעונה הטבעית )סתיו חורף(. 34 לצד ההתקדמות במחקר שהובילה לריבוי ולגידול של דגיגים במכוני הרבייה בהיקפים של מאות אלפים, תדירות ההצלחות עדיין אינה מספקת עקב בעיות הנובעות מהבשלה חלקית של הנקבות וכן מחוסר סנכרון בין הזוויגים, ובעקבות זאת נוצרת אי-עקביות בשיעור ההפריה. איור 4. המערכת האנדוקרינית המבקרת את תהליך הרבייה אצל דגים ממין נקבה. כתגובה לגירויים סביבתיים מופרש מההיפותלמוס שבמוח החלבון,GnRH המעודד הפרשת הורמונים גונדוטרופינים FSH( ו LH ( מבלוטת יותרת המוח )היפופיזה(. חלבונים אלה מעודדים את התפתחות השחלה וייצור תאי המין. כתגובה לפעילות ה FSH מופרש מהשחלה הסטרואיד אסטרדיול )E2(, שמעורר ייצור והפרשת ויטלוגנין )Vt( בכבד. הוויטלוגנין מגיע לשחלה ומשמש חומר התשמורת העיקרי בזקיק )follicle( המתבגר. חומר זה ישמש מקור אנרגיה בלעדי לדגיג הצעיר בימיו הראשונים. שיא ברמות ה LH מתרחש שעות אחדות לפני ההטלה, וקובע את מועד ההטלה. לדופאמין )DA( השפעה מעכבת על ציר הרבייה. 34 השפעה סביבתית היפותלמוס DA GnRH היפופיזה LH E2 שחלה כבד VTG FSH )+/-( הורמונים סטרואידים מצבם של נחלי החוף בישראל נחלי החוף של ישראל היו מבתי הגידול היפים והחשובים של מישור החוף. במשך שנים רבות סבלו נחלי החוף משאיבת מקורות המים שלהם, שהוחלפו ברובם בהזרמת שפכים שלא אפשרה תמיכה במערכת האקולוגית. 35 כיום איכות המים בחלק מהנחלים נמצאת במגמת שיפור הודות להוצאת מזהמים שזרמו בנחלים במשך שנים ארוכות. זאת ועוד, במסגרת תוכנית האב החדשה לשיקום נחלים ובתי גידול לחים של רשות המים, רט"ג והמשרד להגנת הסביבה, מתבצעת החזרה לטבע של מים שפירים ומי מעיינות שנתפסו בעבר לצורכי שתייה וחקלאות. 36 אף על פי שלא ניתן להצביע על נחל ששוקם לחלוטין, שאינו סובל מזיהומים, ושכל כמות המים ההיסטורית שבה לזרום בו, יש בהחלט התקדמות ממשית בתוכניות השיקום של הנחלים, כגון 34. הייניש ואחרים. קיפון גדול ראש, ביולוגיה, דיג ומדגה ומחקר ישראלי. דייג ומדגה מס' 1 2, עמ' )2008(. Tal. Seeking sustainability: Israel's evolving water management strategy. Science 313, , (2006) המשרד להגנת הסביבה, אגף מים ונחלים. ניטור מים ונחלים, דו"ח פעילות לשנת

22 הטיהור החלקי של הירקון ושל קרקעית הקישון. 37 אף על פי כן, חלק מהנחלים עדיין מזוהמים, ויש פגיעה במערכות האקולוגית שלהם. נחל קישון עבר שיקום משמעותי בשנים האחרונות. למרות זאת, במהלך שנת 2015 תועדו 14 אירועי זיהום בו וביובליו. האירועים כוללים כשלים במערכות ביוב באגן ההיקוות וגלישת שפכים ממט"שים )מתקנים לטיפול בשפכים(, הזרמת דלקים לנחל וזיהום בשפכים מאזורי תעשייה. נחל תנינים שבכללו נקי ממזהמים כרוניים, סובל גם הוא מכשלים במערכות הביוב, ובאביב 2015 זרם בו ביוב גולמי עקב קריסה מוחלטת של מערכת הולכת השפכים בג'סר א-זרקא. 36 כמו כן, בדצמבר 2016 דווח על קריסת קו הביוב בכניסה למכון טיהור שפכים חדרה, שבעקבותיה הוזרמו שפכים לנחל תנינים ולנחל חדרה. 38 בנחל אלכסנדר נערכו במשך שנים רבות פעולות שיקום, אך למרות זאת הוא עדיין משמש "ביב השופכין של הרשות הפלסטינית". 36 הביוב של העיר טול-כרם וקולחים ממט"ש דיר שרף ממערב לשכם, המטופלים במט"ש החירום ביד חנה, מוזרמים אל נחל אלכסנדר ללא טיפול כאשר מליחותם עולה. נוסף על כך, בעונת המסיק )סתיו( מוזרמים אליו שפכי עקר )תוצר לוואי נוזלי של תעשיית שמן הזית(, שמכילים ריכוז גבוה של פיטופנולים )חומרים המעכבים פעילות חיידקית(, שפוגעים ביעילותו של הטיפול הביולוגי במט"ש. הזרמת העקר מובילה להזרמת שפכים לא-מטופלים או מטופלים באופן חלקי מהמט"ש אל הנחל בתקופה זו. 36 בנחל הירקון התבצע בעשור האחרון טיוב משמעותי של איכות מי הנחל. בעקבות שדרוג ושיפור מט"שים ותחילת פעילותם של האגנים הירוקים התאפשרה התאוששות מסוימת של המערכת האקולוגית בנחל. למרות האמור לעיל, בתחילת 2016 חלה הרעה באיכות המים בקטע התיכון של הירקון עקב הזרמת שפכים וקולחים באיכות ירודה מנחל קנה וממט"ש דרום שרון מזרחי. בשנים האחרונות התבצעו שדרוגים לרמת טיפול שלישונית במט"שים המזרימים קולחים לנחל שורק, ותחנת שאיבת השפכים של רחובות שודרגה והורחבה. למרות זאת, במהלך 2015 ו עקב עבודות לשדרוג מט"ש שורק הורעה איכות המים שמוזרמים לנחל. 36 משרד הבריאות הודיע בדצמבר 2016 ושוב בפברואר 2017 על סגירת חוף פלמחים לציבור עד להודעה חדשה "עקב הזרמות משמעותיות ובלתי פוסקות של עודפי קולחים וביוב גולמי לנחל שורק". 39 נחל לכיש סובל גם הוא מגלישות שפכים במעלה הנחל מאזור התעשייה קריית מלאכי, ממאגרים בתימורים ומנקזים מאשדוד, המעלים במתינות את ריכוז העומס האורגני והחנקן במורד הנחל. 36 באוקטובר 2015 קרס קו הביוב ואלפי קוב של מי ביוב הוזרמו לנחל לכיש, וגרמו לנזק אקולוגי קשה ולתמותת דגים נרחבת שורק ואחרים. המארג התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע. דו"ח מצב הטבע, ישראל משרד החקלאות ופיתוח הכפר. הודעה לדייגים באזור חדרה, ג'סר א זרקא ופורדיס. < משרד הבריאות, הודעות הדוברות מיום 17:00. 05/02/2017, אזהרת משרד הבריאות מפעילות בחופי שורק ופלמחים. < il/newsandevents/spokemanmesseges/pages/ _2.aspx> 40. המשרד להגנת הסביבה, חדשות והודעות לתקשורת. הודעה מיום 14/10/2015 בעקבות זיהום נחל לכיש. < NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/october2015/Hearing yovalim Lachish.aspx> 22

23 שפכי נחלים )אסטוארים( כבית גידול לדגיגי קיפון באזורי המפגש של הנחל עם הים חודרים מי הים המלוחים, המחומצנים והצפופים יותר למרחק של מספר ק"מ במעלה הנחל. באותו זמן זורמים מעליהם בכיוון הנגדי )לכיוון הים( מי הנחל המתוקים והקלים יותר. 41 אזור זה, שהנחל פוגש בו את הים, נקרא "אסטואר" )Estuary( 42. אסטוארים מתאפיינים בשינויים קיצוניים בתנאים )כגון מליחות, טמפרטורה וריכוזי חמצן ומיקרו- אצות( על פני מרחק קטן, ולכן מציעים מגוון רחב של בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. 43 מחקרים וסקרים שונים שנערכו בנחלים אלכסנדר, תנינים, הירקון, 44 חדרה ושקמה בין השנים 1996 ל מלמדים על חשיבותם של האסטוארים כבית גידול וכאתר אימון למיני דגים רבים, 45 ובהם דגי קיפון. 46 איכות בית גידול זה מושפעת מאיכות המים ומהיצע המזון השורר באסטואר. איכות המים באסטוארים מושפעת הן ממים מתוקים )שלעיתים מזוהמים( המגיעים ממעלה הנחל, הן ממים מלוחים הנכנסים לאסטואר מהים. באסטוארים מתקיים בדרך כלל שיכוב כימי: מים מתוקים צפים בשכבה בעלת עובי משתנה על שכבה של מים מלוחים, שמליחותם עשויה להתקרב למליחות מי הים. הזיהום המאפיין את נחלי החוף הוא גורם משמעותי המשפיע על איכות בית הגידול באסטואר. 41 מחד גיסא, ההעשרה האורגנית המאפיינת את המים המגיעים ממעלה הנחל מובילה לפריחות אצות, ואלה גורמות לריכוזי על-רוויה של חמצן בפני המים ואף לפריחות של ציאנובקטריות מהסוג מיקרוציסטיס שעשויות להיות רעילות )איור 5(. מאידך גיסא, השכבה המלוחה העמוקה יחסית מתאפיינת בריכוזי חמצן נמוכים מאוד עד כדי מיעוט חמצן )היפוקסיה( וחוסר חמצן )אנאוקסיה(. הזרמה משמעותית של קולחים לנחל יכולה להוביל למיעוט חמצן ואף לחוסר חמצן בכל עמודת המים באסטואר למשך שבועות. 47 תנאים אלה מובילים לא אחת למראה מזעזע של אלפי דגים שנצמדים לפני המים בניסיון נואש לנשום )איור 6 א(, ואף לתמותות של דגים )איור 6 ב(. ריכוזי הזואופלנקטון )בעלי חיים זעירים החיים בגוף המים( והזואובנתוס )בעלי חיים החיים צמוד לקרקעית או בתוכה( הם מזון מועדף לדגים, והם מושפעים מאיכות המים. באסטואר נמצאים הן מינים של מים מתוקים והן מינים החודרים לאסטואר מהים. בתקופות שאיכות המים טובה יחסית, האסטואר מאופיין בשפיעות גבוהה יחסית של חסרי חוליות, ולכן בתקופות אלה היצע המזון לדגיגים גבוה. ירידה באיכות המים ובריכוזי החמצן גוררת אחריה ירידה בריכוזי חסרי החוליות ובהיצע המזון. 48 כאמור, האסטוארים של נחלי החוף הם בית גידול חשוב לדגיגי קיפון. דגיגי הקיפון חודרים עד מעלה האסטואר, ואת נדידתם במעלה הנחל מגבילים בדרך כלל מכשולים פיזיים )כדוגמת סכרים קטנים( ולא מליחות המים. באסטוארים של הנחלים חדרה, אלכסנדר והירקון נמצאה שליטה מוחלטת של דגיגי קיפון באסופת הדגים )70-98% מכלל האסופה(. מינים אחרים שנמצאו באסופת הדגים בנחלים אלה היו אמנון מצוי, Snedden et al. Estuarine geomorphology and coastal hydrology. Estuarine Ecology, Second Edition, 19 38, (2012)..41 Day et al. Introduction to estuarine ecology. Estuar. Ecol., 1 18 (2012)..42 Telesh & Khlebovich. Principal processes within the estuarine salinity gradient: A review. Marine Poll. Bull. 61, , (2010)..43 Gafny et al. in Assessing the ecological integrity of running waters (Springer, 2000)..44 Able. A re examination of fish estuarine dependence: evidence for connectivity between estuarine and ocean habitats. Estuar. Coast. Mar. Sci. 64, (2005). Beck et al. The identification, conservation, and management of estuarine and marine nurseries for fish and invertebrates: a better understanding of.46 the habitats that serve as nurseries for marine species and the factors that create site specific variability in nursery quality will improve conservation and management of these areas. Bioscience 51, (2001). 47. סוארי ואחרים. עקות חמצן מתמשכות באסטואר של נחל אלכסנדר. אקולוגיה וסביבה )3(, 8 עמ' )יולי 2017(. Schlacher. Can export of organic matter from estuaries support zooplankton in nearshore, marine plumes? Aquatic Ecology 43, (2009)

24 קרפיון ושפמנון. באסטואר של נחל תנינים המין השולט היה אמנון מצוי, ונוכחות דגיגי הקיפון הייתה נמוכה מ- 50%. באסטוארים של הנחלים אלכסנדר והירקון נמצאו צפיפויות גבוהות של דגיגי קיפון למשל צפיפות של כ- 2 דגים למ"ר בנחל אלכסנדר. באסטואר של נחל הירקון נמדדו בשנות ה- 90 צפיפויות גבוהות בסדר גודל. קבוצת הגודל השולטת שנצפתה בחודשי החורף הייתה של דגיגים באורך 5 7 ס"מ. בקיץ יורדת צפיפות הדגים באופן משמעותי, וקבוצת הגודל הדומיננטית הייתה של דגיגים בגודל ס"מ. 49 זרימות של שיטפון באסטואר מרחיפות משקעים חסרי חמצן מקרקעית הנחל, ומובילות לתמותות נרחבות של דגים. במהלך זרימות שיטפון נצפו בנחל אלכסנדר אלפי דגיגי קיפון מתים. הזרימות האלה מובילות גם לתמותות של דגי קיפון גדולים יותר )איור 6 ב( ואף לתמותות של שפמנונים. 49 לסיכום, איכות בית הגידול באסטואר מושפעת בעיקר מאיכות המים המגיעים ממעלה הנחל. חוסר חמצן הוא גורם משמעותי באיכות בית הגידול, והזרמות של קולחים מובילות להתדרדרות באיכות בית הגידול ולתמותות המוניות של דגים. צילום ד"ר ערן ברוקוביץ' 49. גפני. נתונים שנאספו בנחלי החוף של ישראל במהלך 20 השנה האחרונות )לא פורסם( )2016(. 24

25 איור 5. נחל אלכסנדר, נובמבר 2016, פריחה נרחבת של המין מיקרוסיצסטיס,Microcystis aeruginosa מין של ציאנובקטריה שעשוי להיות רעיל. הפריחה התרחשה לאחר אירוע זיהום חמור שנגרם עקב הזרמת שפכים ועקר )תוצר לוואי נוזלי של תעשיית שמן הזית(, ושהוביל לתמותת דגים נרחבת במורד הנחל )צילום: צוות מחקר אסטואר אלכסנדר(. איור 6. נחל אלכסנדר, נובמבר אלפי דגים נאבקים לנשום בפני המים )א( ותמותת דגים )ב( במהלך אירוע זיהום חמור שנגרם עקב הזרמת שפכים ועקר במעלה הנחל. במורד הנחל נצפתה תמותת דגים נרחבת )צילם: ד ר ערן ברוקוביץ (. א ב 25

26 }2{ השפעות איסוף הדגיגים והתפתחות הגידול המסחרי במכוני הרבייה במסגרת ועדת המומחים נערך מושב שכלל דיונים בשולחנות עגולים על שלושה נושאים: 1.1 השפעת איסוף הדגיגים על המערכת האקולוגית בנחלים. 2.2 השפעת איסוף הדגיגים על משאב הדגה בים. 3.3 חסמים להתפתחות ריבוי וגידול של דגיגי קיפון במכוני רבייה. פרק זה מסכם את כלל הנקודות שהעלו המשתתפים בשלושת השולחנות העגולים. השפעת איסוף הדגיגים על המערכת האקולוגית בנחלים המערכות האקולוגיות של נחלי החוף בישראל הן מערכות שמתקיימות בהן הפרעות רבות. 35,36 קיימים פערי ידע נרחבים כיום בכל הנוגע לכמות דגיגי הקיפון שנכנסת לנחלים בזמן סערות ולאחוז השרידות של אותם הדגיגים בנחלים. מידע חלקי ביותר קיים לגבי היקף אוכלוסיית דגי הקיפון החיים באסטוארים של הנחלים חדרה, אלכסנדר, תנינים והירקון. שם מדובר בעיקר על דגיגים גדולים באורך 5 7 ס מ )בחורף( ו ס מ )בקיץ(. 49 טווח גדלים זה גדול פי 5 12 מהדגיגים שנאספים לאכלוס בריכות הדגים והכינרת )שאורכם כ- 1 ס מ(. באופן תיאורטי, בנחל נקי ובמערכת אקולוגית המתפקדת באופן תקין, איסוף הדגיגים מהנחל מצמצם בהכרח את המצאי ההתחלתי של הדגיגים שמנגנון הברירה הטבעית פועל עליו, ועלול להוביל להקטנת אוכלוסיית הדגים שישרדו ויגיעו לבגרות מינית. נוסף על כך, במצב הקיים כיום בנחלי החוף של ישראל, הזרמות קולחים וגלישות של ביוב גולמי ממט שים שמתרחשות מספר פעמים בשנה )למשל בנחלים שורק, הירקון, אלכסנדר, חדרה וקישון(, מובילות לא פעם לתמותות נרחבות של דגים בשפכי הנחלים. על כן, ברור כי פעולת האיסוף מצמצמת את המצאי ההתחלתי, אך לא ניתן לדעת אם אותם דגים שנאספו מנחלים שהזיהומים אירעו בהם היו שורדים בנחל ומצליחים לחזור לים ולהתרבות כבוגרים או מתים מהזיהום. חלק מהנחלים אינם נשארים פתוחים לים בעונת הקיץ, כי החיבור לים נקטע עקב ירידת מפלס המים והצטברות סחף באזור השפך. גם תהליך זה אינו אחיד, ובחלק מהנחלים מתרחשות פתיחה וסגירה מחדש של החיבור לים בתדירות גבוהה. בחלק מהנחלים אזור שפך הנחל הופך ללגונה מוארכת, בעוד אזורים אחרים אף עשויים להתייבש. כמובן שאין דינם של מקרים אלה כדין נחל שנשאר מחובר לים ומאפשר לדגים בוגרים לחזור אל הים. אובדן הקישוריות עשוי להוביל גם לשינויים קיצוניים בתנאים הפיזיקליים )טמפרטורה, מליחות ועכירות(, הכימיים )חומציות וריכוז חמצן מומס( והביולוגיים )פריחת מיקרו-אצות וציאנובקטריות והשתלטות של צמחי מים על פני המים(. על כן, כאשר רוצים לבחון ולהעריך את השפעת איסוף הדגיגים על הנחלים ועל אוכלוסיות דגי הקיפון שבהם, יש לעשות זאת תוך התייחסות לשונות הגדולה בתנאים המתקיימים בכל נחל. איסוף הדגיגים יוצר הפרעה מקומית בנחל לחץ דיג מסוים על המין הנידוג וקוטע את מחזור חייהם של הדגיגים הנאספים ושל דגיגים נוספים שאינם מיני המטרה של איסוף זה )שלל לוואי(. היקף הפגיעה במינים אחרים איננו ברור )ייתכן שזניח וייתכן שמשמעותי(, אך להעתקת דגים וחסרי חוליות שמקורם בנחלי החוף לבתי גידול אחרים, דוגמת נחלים במערכת הירדן, עלולות 26

27 להיות השפעות שלילית על המערכות האקולוגית הללו, למשל בעקבות פלישה של מינים זרים או העברה של נגיפים ומחלות. מרכיב שלילי נוסף בפעילות איסוף הדגיגים הוא ממד הנראות. ממד הנראות רלוונטי בייחוד כאשר האיסוף מתבצע בשמורות טבע ובגנים לאומיים, אך גם כאשר הוא מתבצע בנחלים כגון הירקון, מתקבלות תלונות מהציבור. פתרון חלקי לנושא זה הוא הסברה )שילוט ויידוע הציבור בדרכים אחרות( והסדרת נקודות איסוף ייעודיות, לפחות כל עוד איסוף דגיגים מסוג זה נמשך. עקב ריבוי עקות בנחלי החוף של ישראל, לא ניתן להעריך ולכמת באופן מדויק את מידת ההשפעה של איסוף דגיגי הקיפון על המערכת האקולוגית של שפכי הנחלים ועל אוכלוסיות דגי הקיפון שחיות בהם. יש להתחיל לנטר באופן מיידי וארוך טווח את אוכלוסיות הדגים בנחלי החוף וליצור בסיס מידע רב-שנתי שיכלול את הנתונים הללו בצירוף נתונים על אוכלוסיות הקיפונים בים. כך תתאפשר הבנה טובה יותר של דינמיקות האכלוס, הטריפה והתמותה, ומהן ניתן יהיה להסיק מסקנות באשר לתפקיד של דגי הקיפון במערכות האקולוגיות של נחלי החוף בישראל. איסוף מידע מסודר יאפשר גם שימוש במודלים שיש בהם איגום של כלל הידע למערכת אחת, שניתן לבצע בה ת כ ל ול של המידע ולבחון את השפעתם של צעדי ממשק על המערכת האקולוגית כולה. השימוש במודלים הפך לאחד מכלי הממשק העיקריים המשמשים כיום מנהלי מערכות אקולוגיות אקווטיות וימיות ומקבלי החלטות. צילום: ד ר ערן ברוקוביץ 27

28 השפעת איסוף הדגיגים על משאב הדגה בים את הנתונים הקיימים כיום לגבי משאב הדגה בישראל אוסף ומרכז האגף לדיג ולחקלאות מים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בניטור נאספים נתונים כמותיים ונתוני מחזור חיים. דוגמה לנתון כמותי היא שלל הדיג שמנורמל אל מול מאמץ הדיג CPUE(.)Catch Per Unit Effort; נתוני מחזור חיים כוללים נקודות ייחוס ביולוגיות, כמו קצב גדילה, גיל בבגרות מינית, פוריות והערכת תמותה טבעית. איסוף הנתונים הוא תלוי דיג, ומתבצע ישירות על ידי ניטור פעילות צי הדיג ועל ידי פעילות ניטור ייעודית. באמצעות פעילות זו ניתן לאפיין את גודל האוכלוסייה המתרבה של מיני מטרה. מטרת אפיון האוכלוסיות היא קבלת הערכה לגבי גודלן וקצב הצטרפות הפרטים הצעירים )גיוס( לאוכלוסייה הבוגרת. למרות האמור לעיל, מעקב אחר שלל מספק מידע על מגמות באוכלוסייה ולא בהכרח על גודל האוכלוסייה. למרות איסוף נתוני האוכלוסייה הבוגרת בים על ידי ניטור שלל הדיג, חסרים כיום נתונים על המצאי של דגיגי הקיפון בישראל, ולכן לא ניתן לדעת מה חלקם היחסי של הדגיגים שנאספים מכלל אוכלוסיית דגיגי הקיפון. גם במדינות אחרות בים התיכון, כגון מצרים, לא ברור מהו המלאי הכולל של הדגיגים ואיזה חלק מתוכו תופס איסוף הדגיגים. טופוגרפיית החוף הים תיכוני המצרי, שמשובץ בלגונות רדודות המגינות על הדגיגים וכולל גם את בית הגידול הנרחב של דלתת הנילוס, שונה לחלוטין מהחוף ומנחלי החוף הישראליים. נוסף על כך, השרידות של דגיגי הקיפון איננה ידועה. לא ברור כמה דגיגים נכנסים בחורף לנחלי החוף וכמה מהם חוזרים לאחר מכן לים. כמו כן, אין מידע לגבי הביולוגיה ההתנהגותית של הדגים הבוגרים: האם הדגיגים שגדלו בנחל באזור מסוים חוזרים אליו לאחר מכן כבוגרים? לא ידוע מה השפעת תפיסת דגיגי הקיפון במצרים )שהיקפה גדול בשני סדרי גודל מזה בישראל( על אוכלוסיות דגי הקיפון ליד חופי ישראל. על כן, קשה עד מאוד להעריך את השפעת איסוף דגיגי הקיפון מנחלי החוף על גודל האוכלוסייה בים. למרות זאת, ברור לחלוטין שהאיסוף מצמצם את המצאי ההתחלתי של הדגיגים שמנגנון הברירה פועל עליו. מחד גיסא, ייתכן כי האיסוף מגדיל את השרידות של הפרטים שנותרים בנחלים, עקב הירידה בתחרות על המשאבים הטבעיים. מאידך גיסא, ייתכן שעקב הירידה בתחרות דגיגים פחות מותאמים מצליחים לשרוד, דבר שעלול ליצור ירידה בכשירות של אוכלוסיית דגי הקיפון. מערכת האסטוארים שהדגיגים גדלים בה, מורכבת, לא יציבה ודינמית לחיוב ולשלילה, ועל כן קשה מאוד לספק הערכות מבוססות. מעבר להבנת ההשפעה על האוכלוסייה בים יש להבין את ההשפעה על כלל המערכת האקולוגית ועל הרמות הטרופיות מעליה ומתחתיה. לדוגמה: אם אותם טורפים ניזונים משני מיני הדגיגים )קיפון בורי וקיפון טובר( ויש שפע יחסי של דגיגי קיפון טובר )מכיוון שנאספים מהם רק מאות אלפים בשנה לאכלוס הכינרת, לעומת מספר מיליונים של קיפון בורי( אז ייתכן שההשפעה של גריעת הדגיגים משמעותית פחות לרמות הטרופיות העליונות. כיום חסר מידע בסיסי כדי לקבל החלטה מושכלת. האיסוף מתבצע בשלב מוקדם מאוד, כאשר השרידות צפויה להיות נמוכה, והשאלה המרכזית היא הערכת גודל אוכלוסייה. את הידע הזה ניתן להשיג בעזרת מחקר ארוך טווח, שיבדוק את גודל האוכלוסייה בהתבסס על דיג )פשוט יחסית(, או בהתבסס על בתי גידול )מורכב יותר(. לאחר שנדע מהו החלק היחסי של הדגיגים שנאספו מתוך כלל האוכלוסייה, יש לדעת מה השרידות הצפויה של אותם דגיגים שלא נאספו. שרידות הדגיגים עשויה להשתנות בהתאם לגודל האוכלוסייה של אותו מין. יש לבדוק אם היא ביחס 28

29 ישר למספר הפרטים, או אם בעקבות דילול האוכלוסייה שמתקיים כיום עולה אחוז השרידות של הפרטים שנשארים בטבע. כמו כן, החשיבות של הגדרת מאמץ דיג היא קריטית איך מגדירים שעות מאמץ ואיך מתאימים אותו להתייעלות. אחת השיטות לניטור ייעודי היא סימון ולכידה חוזרת recapture(.)tag and בשיטה זו לוכדים דגים, מסמנים אותם כך שהסימון יישאר במשך שנים ויהיה קל לזיהוי. חוזרים על פעילות זו במשך כל שנה או עונת דיג באותה שיטת הדיג ובאותו המיקום, ואוספים נתונים לגבי הדגים המסומנים שנתפסו שוב )משקל, אורך, אחוז הדגים המסומנים מהתפיסה הכוללת, גיל ועוד(. החיסרון העיקרי של השיטה הוא שהיא דורשת מאמץ מיוחד )בניגוד לאפיון שלל דיג(. מנגד, היא מאפשרת קבלת נתוני מפתח שלא מתאפשר לאסוף בדרך אחרת, וכן כיול של שיטות מדידה עקיפות )כגון סמני גיל(. נוסף על כך, לשיטה זו יתרון כאשר מתקיים אירוע נדידה מיוחד, כגון נדידה לאזורי רבייה או שיחור מזון מוגדרים, נדידה לשפכי נחלים ועוד. במקרים אלה ניתן לנטר באופן יעיל וממוקד גרעיני רבייה ספציפיים. מכיוון שכך, שיטה זו עשויה להיות יעילה במיוחד ולסייע בניטור ובלמידה של אוכלוסיות דגי הקיפון בישראל. כיום קיימת בישראל תשתית ענפה לגידול דגיגי הקיפון הנתפסים בשפכי הנחלים. תשתית זו מעניקה יתרון גדול לפעילות ניטור בשיטת הסימון והלכידה, ויכולה לאפשר פעילות סימון יעילה ואת הגדלת אחוזי השרידה של הדגיגים המשוחררים. ייתכן שבאמצעות ביצוע של מיזם סימון או תיוג שיופעל בשיתוף פעולה ישראלי-מצרי, ניתן יהיה לענות גם על שאלת הקישוריות בין אוכלוסיות הקיפון הישראליות והמצריות, כפי שעלה מהשוואת נתוני שלל הדיג של שתי המדינות. ניטור מקיף של אוכלוסיות דגי הקיפון בישראל יסייע רבות בקביעת מכסות לדיג בר-קיימא Maximum( )Sustainable Yield; MSY ויאפשר לדייגים, למגדלים ולקובעי המדיניות לפעול באופן המיטבי. על כן, חשוב שפרק הזמן שנותר עד לביסוס הריבוי והגידול הסדיר של דגיגי קיפון במכוני רבייה ינוצל באופן מושכל לטובת ניטור, למידה ואפיון של אוכלוסיות דגי הקיפון בישראל. ריבוי וגידול דגיגים במכוני רבייה קיימים מספר חסמים בשלבים השונים של הגידול המסחרי של דגי הקיפון בורי בחקלאות המים. מזה עשרות שנים גידולם בישראל מתקיים באופן אקסטנסיבי בבריכות עפר, בגידול משולב )פוליקולטורה( לצד אמנונים וקרפיונים. ההתייחסות הכוללת של ממשק העבודה היא לדג המוביל )אמנון/קרפיון( ולא לבורי, הנחשב גידול משני. אספקת דגיגים לבריכות מתבצעת על ידי איסוף דגיגי בר בחודשי החורף. בעבר לא צלחו ניסיונות של החקלאים להעלות את חלקו היחסי של קיפון הבורי באכלוס או לגדלו כגידול יחיד )מונוקולטורה(, בעיקר בשל פערי ידע באשר לדרישות התזונתיות של הדג בשלבי הגידול השונים. למרות יציבות הגידול המסחרי והפדיון של קיפון הבורי בארץ, המשך הגידול במתווה הנוכחי אינו מוביל לאופק צמיחה עבור החקלאי. חקלאות דגי הקיפון בישראל היא חקלאות מדומה תלוית-דיג aquaculture(,)capture-based ועל כן היא פעילות מוגבלת ביותר. בדומה למקרים קודמים, כגון חקלאות מדומה של דניס aurata( )Sparus ול בר ק labrax(,)dicentrarchus הפעילות תצטמצם באופן ניכר, או תיעלם לחלוטין, עם כניסת הגידול הסדיר של דגיגים ממכוני רבייה. גידול הדגיגים במכונים יאפשר אספקת מוצר חקלאי טוב יותר עקב השבחה חקלאית קל סית שתתבצע לאורך הדורות, כדי לחזק תכונות שחשובות לחקלאי, כגון קצבי גדילה מהירים, 29

30 גודל גוף גדול, עמידות למחלות ועוד. נוסף על כך, גידול במכוני רבייה מאפשר אספקת דגיגים בעונה מוסטת, כך שניתן יהיה לספק למגדל דגיגים לאחר תום החורף, כאשר טמפרטורת הבריכות עולה וקצב הגידול של הדגיגים עולה איתה. עוד אפשרות מבטיחה שנמצאת בפיתוח היא גידול מסחרי של אוכלוסייה כל-נקבית, כך שיתקבלו פרטים גדולים יותר וניתן יהיה לייצר בוטארגה/קרסומי )שחלות מיובשות של דגי קיפון המצופות בשעווה( ביעילות ובכמות גבוהה. למוצר זה ערך שוק הגבוה בהרבה מהדג עצמו. מגוון חסמים עומדים כיום בין המצב הקיים אספקה חלקית ולא יציבה של דגיגים ממכוני הרבייה לבין גידול חקלאי מלא, רציף ויציב של כל כמות הדגיגים הדרושה לענף המדגה, ואף מעבר לכך גם למטרות יצוא. החסמים מתקיימים בתחומים הבאים: רביית הקיפון הטלת ביצים והפרייתן דרוש מחקר שיאפיין מהי הדיאטה המיטבית שצריך לספק ללהקת ההורים כדי להניב איכות ביצים מצוינת, הטלת ביצים מסונכרנת, אחוז בקיעת ביצים גבוה ואכילה ראשונית טובה. כיום ברוב מכוני הרבייה אחוז שרידות הדגיגים הוא חסם משמעותי לגידול מסחרי המוני. מאידך גיסא, במכון הרבייה של מעגן מיכאל חסם זה משמעותי פחות, כיוון שקיימות שם תשתית ויכולת תפעולית המאפשרות החזקת מספר גדול של להקות רבייה. על כן, גם כאשר אחוזי השרידות של הדגיגים אינם גבוהים, ישנן מספיק הטלות המאפשרות להגיע למספר גבוה של דגיגים המאכלסים את כל מתקני הגידול. דרושה השקעה פרטית מלווה בסיוע ממשלתי לפיתוח תשתית שתאפשר החזקת מספר להקות רבייה גדולות במספר מכוני רבייה כדי להסיר חסם זה. לחלופין, העלאת השרידות של הדגיגים תאפשר שימוש בלהקות רבייה קטנות יותר. אספקה רציפה לאורך השנה כיום ישנו חסם מערכתי בכך שהמכונים אינם מסוגלים לספק למגדלים דגיגים באופן רציף כל השנה. יש להכין תוכנית תומכת במכוני הרבייה שתאפשר אספקת דגיגים באופן רציף במהלך השנה. בד בבד ישנו צורך בשינוי דפוס העבודה של המגדלים, כך שיוכלו לקלוט את כמות הדגיגים העתידה להיות מסופקת לאורך השנה, לעומת פעם בשנה בתקופה הטבעית כפי שקורה היום. נוסף על כך, חסרה כיום חולייה מקצועית שתדע לבצע את האימון השניוני שמתבצע כיום בבריכות עפר. על המגדלים להתחיל להתמקצע ולהתמחות בתחומי קליטה, אימון ופיטום של דגיגים. על כן, יש ליצור מתווה משותף לארגון מגדלי הדגים ולמכוני הרבייה בליווי האגף לדיג ולחקלאות מים במשרד החקלאות, שיסנכרן בין התפתחות הריבוי והגידול במכונים )עלייה בכמות ובגידול בעונה מוסטת( לבין פיתוח יכולות מקצועיות ולוגיסטיות אצל המגדלים. תמיכה ממשלתית היא קריטית לפיתוח יכולות גידול דגיגים בעונה מוסטת. היות שכך, כדי לבסס פרוטוקול גידול ולפתח יכולות לאספקת דגיגים לאורך כל השנה, יש ליצור מתווה ממשלתי לתמיכה כספית, שיבטיח מראש את רכישת כל הדגיגים מהגידול המסחרי, גם אם לא ייווצר עדיין בשוק ביקוש לכל הכמות בכל נקודות הזמן במהלך השנה. וירוס ה- VNN וירוס ה- VNN פוגע בלהקות הרבייה, ויוצר חסם משמעותי למכוני הרבייה ליד חופי הים התיכון )לא באילת(. וירוס זה פוגע בכל שלבי גידול הדג, אך קטלני ביותר בשלב הדגיג. במכון הרבייה של מעגן מיכאל נטען כי לכשיימצא פתרון לווירוס, ניתן יהיה לספק את כל דרישת המשק הישראלי לדגיגים ואף לייצא. פתרון לסוגיה זו יכול להתרחש בשני אופנים: א. פיתוח חיסון אפקטיבי לדגיגי קיפון; ב. ביסוס להקת רבייה סטרילית שאינה נגועה בנגיף. כיוון שעדיין לא פותח בעולם חיסון לדגי קיפון כנגד וירוס ה- VNN, האפשרות הריאלית יותר כיום היא השקעת מרב המאמצים בהעמדת להקת רבייה סטרילית. בו-בזמן צריכה להתבצע השקעה משמעותית במחקר שיאפשר את פיתוח החיסון. חשוב לציין כי במכון לחקר ימים ואגמים באילת )מלח י( פותחו בעבר 30

31 נוגדנים לווירוס ה- VNN לדקרים ולדגי הלברק. לכן, כדי למצוא את הנוגדן ל- VNN גם בדג הקיפון ולפתח חיסון אפקטיבי מסחרי יש לאתר מקורות מימון )קרנות מחקר בחו ל, המדען הראשי במשרד החקלאות או רשות החדשנות במשרד הכלכלה( ולהשקיע מאמץ מחקרי ממוקד ותחום בזמן. מאמץ זה יכול ורצוי שיכלול שילוב גורמים מהאקדמיה וממלח י עם יזמים פרטיים כדי לאפשר את מסחור החיסון ושיווקו למכוני רבייה בארץ ובעולם בהקדם האפשרי. התפלגות גודל הדגיגים מהדיונים עלה כי בחלק מהמכונים ישנו קושי לסנכרן את גודל הדגיגים ולהגיע למוצר חקלאי אחיד. ייתכן שהקושי נובע דווקא מהניסיון להגיע לאחוזי שרידה גבוהים ככל האפשר מתוך הדגיגים שבוקעים, כך ששורדים גם דגיגים מוצלחים פחות, הגדלים לאט יותר. שימוש במספר להקות רבייה גדולות, שאומנם מצריך היערכות לוגיסטית מתאימה, יאפשר גידול מספר גדול יותר של דגיגים. כאשר אין הגבלה על מספר הדגיגים, ניתן לגדל בתנאים שיאפשרו שרידות נמוכה יותר, ואז כפי שמתרחש בטבע, תיווצר ברירה שתסלק את הפרטים הפחות מותאמים, וכך ייווצר מספר גבוה של דגיגים שיגדלו בצורה טובה ואחידה יותר. יציבות שוק הדגים יש צורך ליצור יציבות בשוק דגיגי הקיפון בישראל, למשל יציבות בביקושים. דוגמה לכך אפשר לראות במתכונת של מיזם אכלוס שמתנהל כבר יובל בכינרת, ובו מדי שנה מאוכלסת כמות קבועה וידועה. למרות זאת, מכיוון שלא צפויה עלייה משמעותית בהיקפי האכלוס בכינרת, שכן זו עלולה להתבטא בהורדת מחיר הדג הבוגר, תוך פגיעה בכלכליות הגידול אצל המגדלים ופגיעה בדייגי הכינרת, המפתח ליצירת יציבות בביקושים טמון בפיתוח שווקים עולמיים ליצוא דגיגי קיפון ישראליים. יצוא דגיגים יכול ליצור ביקושים בנפחים גדולים משמעותית מהשוק הישראלי, שיאפשרו למכוני הרבייה להעלות בהתמדה את היקפי הגידול תוך השקעה מתמדת בהרחבת תשתיות הגידול ותוך פיתוח של תהליכי גידול מסחרי למיני דגיגים נוספים ליצוא. 31

32 }3{ המלצות הוועדה, אסדרה והשלמת פערי ידע חקלאות דגי הקיפון בישראל היא חקלאות מדומה תלוית- דיג. לאור הדיונים שנערכו בוועדה, מסתמן כי ברור לכל המשתתפים כי הסתמכות המדגה על איסוף דגיגים מהבר היא שלב ביניים ולא מצב קבוע שיימשך גם בעתיד. עם כניסת הגידול המסחרי הסדיר של דגיגים ממכוני רבייה צפוי האיסוף מהטבע להצטמצם דרמטית ואף להיפסק לחלוטין, כפי שהתרחש במיני דגים אחרים שגדלים כיום בחקלאות מים ובחקלאות הימית. הגידול המסחרי של הדגיגים במכונים יאפשר בעתיד אספקת מוצר חקלאי טוב יותר לאורך כל השנה ואף גידול של אוכלוסייה כל- נקבית. קיימים מספר חסמים עיקריים העומדים בין המצב הלא-יציב כיום, לבין גידול מסחרי חקלאי מלא, רציף ויציב, שימלא אחר הביקוש של ענף המדגה הישראלי ובו-בזמן יאפשר גם יצוא דגיגים בכמויות משמעותיות. הסכמה נוספת שמסתמנת מדיוני הוועדה היא הרצון לשמר את ענף המדגה הישראלי. ענף המדגה מספק דג ישראלי טרי שגדל תחת פיקוח וטרינרי הדוק ובאותו זמן מאפשר תעסוקה יציבה בפריפריה, נוסף על שירותי מערכת אקולוגיים ייחודיים. קיפון בורי הוא המין השלישי בחשיבותו בחקלאות המים הישראלית. הוא גורם מווסת בתהליך הגידול בבריכות, ומאפשר את גיוון הגידול המסחרי במדגה. בניגוד לדגים אחרים, קיפון בורי הוא אוכל-כול, ותזונתו אינה מתבססת על קמח דגים המיוצר משלל דיג ימי ושייצורו מגדיל את לחץ הדיג על אוכלוסיית הדגה העולמית. בזכות היותו עשיר מאוד בחומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3 ו- 6 ביחס לדגים אחרים, קיפון בורי מתאים לדרישה הציבורית הגוברת למזונות בעלי יתרונות בריאותיים. במהלך 2016 הוחלט על ביצוע רפורמה במדגה, שבבסיסה הורדת המכס על יבוא דגים לישראל ויישום רפורמה סביבתית לטיפול במי הפלט של בריכות הדגים, תוך מתן תמיכות ישירות למגדלים. זאת ועוד, לאחרונה מרחפת מעל ענף זה עננה כבדה עקב כוונת המדינה להעלות את תעריפי המים למדגה. אספקת שירותי מערכת אקולוגית על רקע היעלמותם של חלק מבתי הגידול הלחים הטבעיים מהנוף הישראלי עם ייבוש הביצות בתחילת המאה שעברה ובאמצעה, בריכות הדגים הן כיום בחלקן תחליף מסוים )בגידול אקסטנסיבי(, ויוצרות בתי גידול למספר מינים אקווטיים )למשל לוטרות ועופות מים שונים(. נוסף על כך, ברור למשתתפי הוועדה כי אם יופסק כיום בישראל באופן מיידי איסוף הדגיגים מהטבע, התחליף העיקרי לדגיגים אלה יהיה יבוא של דגיגים שנאספו גם הם מהטבע במדינות אחרות לאורך חופי הים התיכון, כגון ספרד, יוון ואיטליה. יבוא מסוג זה מגלגל את הפגיעה בטבע למקום אחר, רחוק מן העין, ואינו פתרון בר-קיימא למצב הקיים. זאת ועוד, יבוא דגיגים שנאספו מהטבע בחו ל עלול ליצור איום אקולוגי ובריאותי על המדגה, על הטבע ועל האדם. הוא טומן בחובו סכנה להפצת מינים פולשים מארץ המקור ולהתבססותם בישראל, וכן סיכון וטרינרי וסכנה לבריאות הציבור עקב הפצת וירוסים, חיידקים וטפילים זרים שעלולים להשפיע לרעה על בריאות האדם, על דגי המדגה ועל הסביבה הטבעית בישראל. 32

33 על בסיס הסכמות רחבות אלה הוועדה ממליצה על הצעדים הבאים: 1.1 יש ליצור מתווה מוגבל בזמן שיוגדר כתקופת מעבר בין התבססות על איסוף מהטבע לריבוי ולגידול במכוני רבייה. טווח זמן סביר להשלמת תהליך מסוג זה הוא כחמש שנים. יש לגבש תוכנית עבודה רב-שנתית, מוסדרת ומתוקצבת, שתהיה משותפת לכלל הגופים הרלוונטיים )משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ארגון מגדלי דגים, רט ג, נציגי מכוני הרבייה ועוד(. במהלך תקופת מעבר זו יש לתמוך באופן משמעותי ורציף במחקר שיגשר על פערי הידע המונעים כיום גידול דגיגים בהיקפים גדולים במכוני הרבייה, בדגש על רציפות ואחידות הגידול המסחרי החקלאי, התקדמות בין- דורית ובניית תוכנית גנטית. על המדינה לעודד הקמת תשתית שמתאימה להחזקת מספר רב של להקות רבייה גדולות ולגידול דגיגים בהיקפים גדולים בכל מכוני הרבייה, ולסייע לה. יש לבצע בחינה שנתית של התקדמות המתווה כדי לעמוד ביעדים השנתיים והכלליים שייקבעו לתקופת מעבר זו. 2.2 על המדינה ליצור מתווה ממשלתי לתמיכה כספית במכוני הרבייה שיבטיח מראש את רכישת כל הדגיגים שיגודלו, גם אם לא ייווצר עדיין בשוק ביקוש לכל הכמות. כך יהיה אפשר לבסס פרוטוקול גידול במהלך תקופת המעבר ולפתח יכולות לספק דגיגים לאורך כל השנה )בדגש על עונה מוסטת(. 3.3 כדי לצמצם ככל האפשר את המ דר ך האקולוגי footprint( )ecological של פעולת איסוף הדגיגים עד למעבר מלא לאספקת דגיגים ממכוני הרבייה, יש לבצע את איסוף הדגיגים מהטבע בתיאום מלא עם הגורמים האמונים על שמירת הטבע בישראל ובהדרכתם, וזאת בכפוף לקבלת היתר ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר. כל עוד מתקיים איסוף דגיגים מהטבע, מומלץ להגבילו לנקודות מוסכמות ומוגדרות לאורך הנחלים, שפעולת האיסוף בהן תהיה הקצרה והיעילה ביותר, תגרום נזק קטן ככל האפשר לבית הגידול, ותאפשר שרידות מרבית של הדגיגים. יש לזכור גם כי ככל שעולה מספר הנחלים הסגורים לאיסוף, הלחץ על אוכלוסיות הדגיגים בנחלים שהאיסוף מותר בהם צפוי לגבור, ותדירות ההפרעות שייגרמו לאותם נחלים בשל כניסות חוזרות ונשנות של צוותי דייגים תגדל. במהלך תקופת האסדרה ניתן להתנות את פעילות האיסוף בעבודה על פי פרוטוקולים מסודרים בסטנדרטים גבוהים הכוללים דיווח מסודר, כדי להגיע לשרידות מרבית תוך הפעלת מאמץ דיג מזערי בנחלים. 4.4 כאשר בוחנים את השפעות האיסוף, יש להתייחס לכל נחל בנפרד על פי העקות המתרחשות בו ותדירותן, ולהימנע מהחלטות גורפות לכלל הנחלים, מכיוון שקיימת שונות גדולה בין נחלי החוף של ישראל ומצבם. בנחלי החוף של ישראל מתרחשים כיום אירועים של הזרמות קולחים וגלישות של ביוב גולמי ממט שים. בחלק מהנחלים החיבור לים נקטע בעונת הקיץ עקב ירידת מפלס המים והצטברות סחף באזור השפך, ואזורים שלמים של הנחל אף עשויים להתייבש. אובדן הקישוריות עשוי להוביל גם לשינויים קיצוניים בתנאים הפיזיקליים, הכימיים והביולוגיים השוררים בנחל. עקב שונות גבוהה וריבוי עקות בנחלי החוף של ישראל לא ניתן להעריך ולכמת כיום באופן מדויק את מידת ההשפעה של איסוף דגיגי הקיפון על נחלי החוף ועל אוכלוסיות בעלי החיים שבהם. 5.5 יש להשלים פערי ידע כדי לגבש המלצות לדיג בר-קיימא. כיום אין בישראל נתונים על המצאי של דגיגי הקיפון בנחלים, ולכן לא ניתן לדעת מה חלקם היחסי של הדגיגים שנאספים מתוך כלל אוכלוסיית דגיגי הקיפון. לאחר שייאסף מידע רב-שנתי שיאפשר לכמת את החלק היחסי של הדגיגים שנאספים מתוך כלל האוכלוסייה, יידרש מחקר שיאפיין את השרידות הצפויה של אותם דגיגים שלא נאספו. יש לנצל את תקופת הביניים עד לביסוס הגידול המסחרי הסדיר של דגיגי קיפון במכוני רבייה כדי לאסוף מידע רב 33

34 ככל הניתן על המצאי הכללי ועל מחזור החיים של דגים ממין קיפון בורי בים התיכון ובנחלי החוף של ישראל. התשתית הקיימת לגידול דגיגי הקיפון הנתפסים בשפכי הנחלים, מעניקה יתרון גדול לפעילות ניטור בשיטת הסימון והלכידה recapture( )tag and המתוארת בדו ח זה, ויכולה לאפשר פעילות סימון יעילה תוך הגדלת אחוזי השרידות של הדגיגים המשוחררים. ניטור מקיף של אוכלוסיות דגי הקיפון בישראל יסייע רבות בקביעת מכסות לדיג בר-קיימא )MSY( ויאפשר לדייגים, למגדלים ולקובעי המדיניות לפעול באופן המיטבי. כחלק מניטור נחלי החוף יש להתחיל לנטר באופן מיידי ורציף גם את אוכלוסיות הדגים והדגיגים כדי שניתן יהיה להבין את דינמיקות האכלוס, הטריפה והתמותה, ומהן להבין טוב יותר את תפקידם של דגי הקיפון במערכות האקולוגיות של נחלי החוף בישראל ואת ההשפעות של איסוף הדגיגים על הנחל ועל אוכלוסיות הבר של דגי הקיפון. 6.6 יש ליצור מתווה משותף לארגון מגדלי הדגים ולמכוני הרבייה בליווי האגף לדיג ולחקלאות מים במשרד החקלאות, שיסנכרן בין התפתחות הפעילות במכונים )עלייה בכמות הדגיגים וגידול בעונה מוסטת( לבין פיתוח יכולות מקצועיות ולוגיסטיות אצל המגדלים. 7.7 כדי למצוא את הנוגדן לווירוס ה- VNN גם אצל דג הקיפון ולפתח חיסון אפקטיבי מסחרי יש לאתר מקורות מימון )כגון: קרנות מחקר בחו ל, המדען הראשי במשרד החקלאות או רשות החדשנות במשרד הכלכלה( ולהשקיע מאמץ מחקרי ממוקד ותחום בזמן. מאמץ זה יכול ורצוי שיכלול שילוב גורמים מהאקדמיה וממלח י עם יזמים פרטיים כדי לאפשר את מסחור החיסון ושיווקו למכוני רבייה בארץ ובעולם בהקדם האפשרי. 8.8 יש לסייע למכוני הרבייה בפיתוח שווקים עולמיים ליצוא דגיגי קיפון ישראליים. יצוא דגיגים טומן בחובו יצירת ביקושים בנפחים גדולים, שיאפשרו למכוני הרבייה להעלות בהתמדה את היקפי הפעילות תוך השקעה מתמדת בהרחבה ופיתוח של תשתיות הגידול. הרחבת התשתיות עשויה לאפשר פיתוח של תהליכי גידול מסחרי למינים נוספים של דגיגים ליצוא. 9.9 יש לשמר יכולת מובנית למתן רישיונות לאיסוף דגיגים מהבר במקרה של התרחשות קטסטרופה במכוני הרבייה. כמו כן, במהלך תקופת המעבר, עד לביסוס הפעילות בהיקף מלא במכוני הרבייה, יש לשמר את היכולת המקצועית לאיסוף מהבר הקיימת כיום אצל צוותי איסוף הדגיגים. בניגוד לדגיגי הקיפון שמיועדים לגידול במדגה ושלגביהם הוועדה ממליצה על מתווה מדורג למעבר לגידול הדגיגים במכוני רבייה תוך השבחת המוצר החקלאי, התייחסות הוועדה לדגיגי קיפון שנאספים מהבר )בעיקר קיפון טובר( ב- 50 השנים האחרונות לטובת אכלוס בבר )בכינרת( שונה. למין זה של קיפון )טובר( שאינו מתרבה וגדל במכוני רבייה, יש התאמה טובה מבחינת הדרישות האקולוגיות לאגם, והוא בעל ערך כלכלי מצוין לדייגי הכינרת. כל עוד נמשך איסוף מצומצם זה של דגיגי קיפון מהבר לצורך אכלוס הכינרת, משתמרת היכולת המקצועית והטכנית של צוותי דייגי הדגיגים כתעודת ביטוח למקרי קיצון של פגיעה בכושר הגידול המסחרי של מכוני הרבייה )עקב מחלות, תקלות וכדומה(. שימור יכולת זו עשוי למנוע פגיעה עתידית משמעותית בהיקפי הגידול המסחרי של המדגה הישראלי. 34

35 35

36 נספח א קיפונים בחקלאות המים המצרית שלושה מיני קיפונים מגודלים בחקלאות מים ובחקלאות הימית במצרים: קיפון בורי cephalus(,)mugil קיפון טו ב ר ramada( )Chelon וקיפון קריני carinata(.)liza סך הגידול המסחרי השנתי של דגי קיפון במצריים עמד בשנת 2014 על 119,645 טונות לפי נתוני ה- GAFRD.)General Authority for Fish Resources Development( מחירי הדגים הבוגרים על פי סיווג למשקל מפורטים בטבלה נ 1. דגי קיפון מגודלים בחקלאות המים המצרית בשתי שיטות עיקריות גידול חצי אינטנסיבי בבריכות דגים )בריכות עפר( המוזנות במים מליחים או במי ים, וגידול אינטנסיבי בכלובי מים מליחים בנהר הנילוס סמוך לשפך הנהר לים התיכון. עשרות מיליוני דגיגים נאספים באופן חוקי מהבר במצרים מהים התיכון, מאגמים בדלתת הנילוס ליד חופי הים התיכון )איור נ 1 ( ומים סוף לטובת גידול בחקלאות המים. 90% מהשלל מורכב מדגיגי קיפון )Mullet( מהמינים קיפון בורי וקיפון טובר מהים התיכון ומאגמי הדלתה של הנילוס, וקיפון קריני מים סוף ומתעלת סואץ. 10% נוספים אינם קיפונים, אלא דגיגי סרגוס spp.(,)diplodus לברק Dicentrarchus( Solea( וסולית )Argyrosomus regius( מוסר,)labrax.)spp. על פי הערכות,GAFRD נאספים דגיגים גם בצורה לא חוקית בכמות הגדולה פי 3 עד פי 10 מהמספרים המדווחים רשמית. נתוני האיסוף החוקי והלא-חוקי )מוערך( מפורטים בטבלה נ 2. הובלת הדגיגים מתבצעת באמצעות טנדרים שאזור נשיאת המטען בהם מכוסה בשקי פלסטיק של 1.25 טונות )איור נ 2 (. דגיגי קיפון בורי נאספים מהטבע בגדלים של בין 7 20 דגיגים לגרם ) גרם לדגיג(. כל מין של דגיגים נמכר במחיר שונה. המחירים העדכניים ל- 1,000 דגיגים הם: קיפון בורי: דולר ארה"ב )בין אוגוסט לדצמבר 2015(, קיפון טובר: דולר )בין ינואר לאפריל 2016( וקיפון קריני: דולר )בין דצמבר למאי 2016(. טבלה נ 1 - מחיר בדולר ארה"ב ומשקל בגרם של דגי קיפון בגודל מסחרי מהמינים קיפון בורי, קיפון טובר וקיפון קריני במצרים בשנים מין הדג מספר דגים לק"ג משקל דג ממוצע )גרם( מחיר מחיר לק"ג )בדולר ארה"ב( קיפון בורי קיפון בורי קיפון טובר קיפון טובר קיפון קריני קיפון קריני

37 אחוז השרידות של הדגיגים תלוי בצורת ההובלה ובמסלול הגידול של הדגיגים. אם הדגיגים נאספים מהטבע ומועברים לבריכות דגים קטנות )בריכות עפר( לשהייה של 24 שעות עד שבוע ולאחר מכן לבריכות גדולות, מתקבלת שרידות של 75% בשלב הראשון ו- 95% ומעלה בשלב השני. אם הדגיגים מועברים מהאיסוף מהטבע ישירות אל בריכות גדולות לתקופה גידול ארוכה, מתקבלת שרידות של מעל 75-80% למינים קיפון בורי וקיפון טובר, ושרידות של מעל 66% במין קיפון קריני. כאמור, מעבר למספרים הרשמיים קיים במצרים שוק מקביל, שמגלגל פי 3 10 מכמות הדגיגים המדווחת באופן רשמי. יבוא ויצוא של דגיגים מותרים רק בכמויות קטנות לצורכי מחקר או אם הדגיגים גודלו במכוני רבייה ולא נאספו מהבר. בוטארגה שחלות קיפון בורי מיובשות, נכון ל המחיר נע בין דולר ארה"ב לקילו בוטארגה מיובשת לאחר שלב העיבוד. המוצר נמכר בשוק הקמעונאי וניתן לקנותו בשוק הדגים ובסופרמרקטים. איור נ 1 אגמים בצפון דלתת הנילוס 50 Hamza. The Nile Fishes and Fisheries (2014)

38 טבלה נ 2 - נתוני GAFRD של איסוף חוקי ולא חוקי )מוערך בפי 10-3 מהאיסוף החוקי( של דגיגי קיפון )Mullet( במצרים במיליוני דגיגים בשנים שנה נתון רשמי קיפונים )Mullet( בלבד היקף האיסוף הלא-חוקי של קיפונים )הערכה( סך כל איסוף דגיגי הקיפון - חוקי ולא-חוקי )הערכה( איור נ 2 - הובלת הדגיגים במצרים באמצעות טנדר פתוח. הדגיגים מובלים בתוך שק פלסטיק המיועד לנשיאת 1.25 טונות 38